אני פוקח עיניים, ושולח יד לגלקסי כדי לבדוק מה השעה, נגיעה קלה מגלה לי שיש לי עוד 5 דקות עד שהשעון המעורר ישמיע את קולו, אני מסתובב ומתכרבל בפינוק בשמיכה העצומה וחושב לעצמי בהלצה "עוד 5 דקות אמא". השעון פועל, והפעם השיר שעלה בגורל מקפיץ את הבוקר, ואני מחליט להמשיך לשמוע אותו גם כשאתארגן, במילא הוא ארוך. אני מצחצח שיניים והשיר כבר ממש מרקיד, במהירות אני עובר על הזקן עם מכונת תספורת, כדי לא לגדל זקן פרא.
במהלך ההתארגנות אני חולף ליד המדים שלי שתלויים מוכנים לטקס הקצר ועיני נחה על הארונות בכותפות, אני מחייך לעצמי בקטן ואומר לעצמי שוב "עשית את זה". הפלאפון מזמזם ואני רואה מרחוק שהתמונה של פניה קפצו, וגם הלב שלי נותן קפיצה קטנה. היא שלחה לי מסרון בוקר טוב מתגרה במקצת.
אני עולה על מדים ומסתדר מול המראה, הכל נראה מיושר ומדוגם. אני יוצא החוצה ויורד כדי לאכול ארוחת בוקר, אני מארגן לעצמי קפה מהביל ובורקס חם ומתענג על כל דקה. החיילים נכנסים ואנחנו מחליפים ברכות בוקר טוב, ואני עוקץ בהלצה אחד מהם שיתעורר קצת.
הגיע זמן לזוז, ואני קם ואוסף את הכלים שלי, ושאר החיילים עושים כמוני, ואנחנו הולכים ביחד כמה מטרים לעבר הטקס. הטקס קצר כהרגלו וכשמניפים את הדגל אני מצדיע וכמו תמיד עוברת בי צמרמורת ציונית.
אחרי הטקס אנחנו מתגלגלים לכיוון העבודה, אני מקבל בשער משהו בהשאלה וכפיקדון משאיר את רישיון הנהיגה שלי בשער.
נכנסים לחדר ואני ניגש למקום שעם השנים הפך למקום המסורתי של מפקד הצוות, אני מדליק את המחשב ועובר על המיילים, אני זורק לאחור "מי מבצע בדיקת בוקר?" ואחד החיילים ניגש לעבוד על זה.
היום עבר רגיל יחסית כולל כמה דיונים מעניינים שזכיתי להיות המרכז בכמה מהם. אנחנו יוצאים חזרה למקום השינה ואני כמעט שוכח את הרישיון שלי בשער. תוך כדי אני מקבל ממנה מסרון מתגרה יותר מהקודם, שמצליח לגרום בכמה מילים פשוטות לתנועה ערה בין רגליי.
אני מגיע לחדר ומחליף לבגדי ספורט, אני מבצע אימון שגרתי של שעה וחוזר חזרה, למקלחת קפואה ונעימה. אני יוצא מהמקלחת ומתחיל סבב שיחות ערב, אבא שמספר לי שהכול בעבודה כרגיל, ואל המלכה שמספרת שגם אצלה רגיל אבל היא מתגעגעת, ואני יודע שבשבועות שהיא מתגעגעת הסופ"ש הופך פיקנטי, עוד שיחה קצרה מאחד החיילים שמבקש חופש בשבוע הבא, אני רושם את הבקשה ביומן.
אני נכנס למיטה בבוקסר וקורא קצת ספר, כשעיני נסגרות אני לא נאבק והולך לי לישון.
זהו יום רגיל, שגרתי, ללא בעיות מיוחדות, אבל אלה חיים מושלמים.
וככה אני רוצה שיהיה העתיד שלי. ככה יהיה העתיד שלי.
