אז ככה, ביקשתי את המספר שלך כדי להגיד לך משהו שאולי יישמע מוזר,
בבה"ד 1 היה את הקטע הזה שעברתי ותפסת אותי ושאלת מה קרה, הצלחתי להחזיק את כל הרגשות בפנים אבל ברגע ששאלת זה פרץ החוצה והיה אפשר לראות את זה עליי. את תפסת אותי ברגע נורא קשה, בבה"ד בכלל והאמת שגם בחיים, זה היה לא נעים בכלל אבל לא יודע למה, החיוך ששלחת והחיזוק הקל הזה שהפגנת עשו לי כל-כך הרבה שאת לא מבינה, אבל הכי משפיע היה הקטע שפשוט אמרת, "זה לא אתה, אני זוכרת אותך כאדם, שמח, אופטימי ועוזר לכולם" ותכל'ס אני לא הבנתי מאיפה את מביאה את זה בכלל הרי אנחנו ממש בקושי מכירים, ואת אמרת שזה מה ששמעת עליי. קשה לי להסביר כמה זה היה משמעותי בשבילי מה שאמרת לי שם, כי זה היה גם איזה רגע שבו אפשר לומר ששכחתי מי אני, שאיבדתי את המשמעות האמיתית שלי, ואת היית נקודת אור כזאת שדווקא בן אדם שלא היה הכי קרוב אליי אומר עליי כאלה דברים.
אז אני מניח שאני מנסה להגיד פשוט תודה.
ואם את צריכה משהו, לא יודע, משהו בקשר להשלמה לחיים, סתם לפרוק (אני מקשיב טוב) תגידי לי...