יצאתי מהדירה ההיא, עליתי במדרגות עם שקית זבל וקפה סביר, אחרי שזרקתי את השקית, נכנסתי לרכב, הנעתי והתחלתי לנסוע המחשבות החלו לרוץ.
המון מחשבות עליה, על הטעות שעשיתי בבוקר, על מה שבא אחריו, על המבט שלה כשנכנסתי ועל החיבוק שחלקנו והרגשתי שהוא כל-כך עוזר לי, על הרצון האדיר שלי לעזור לה, לקחת לה חלק מהמחשבות והרגשות כדי להקל עליה קצת, על העיניים שלה, על הקול המלטף שלה.
עליו, על המצב רוח שהוא היה בו כשנכנסתי, על החיבוק שחלקתי איתו ועל הניסיון לשמח אותו גם קצת, על החיוך שפרץ ממנו כשהמצב רוח הזה נשבר, על הריצה שלי אליו לחבק אותו כשהוא מחייך...
עליהם, ההתרגשות שעוברת בי בכל פעם שאני שומע שאני חלק מהתוכניות שלהם, על זה שאני לא מתרגל לזה שאני חלק, על ההרגשה הנעימה שפורצת בי.
ברגע שאני יוצא מהעיר והפנייה הבאה בוויז הופכת מ'עוד X מטר' ל'עוד X ק"מ' המח הכלל מתחיל להשתולל.
העיניים שלה ברגע בו התחלתי לגעת ברגל שלה, ההנאה הממכרת שגיליתי בלעשות לה מסאז', בלגרום לפה שלה לנוע תוך כדי דיבור בגלל לחיצה אחת במקום, על הרגע שהיא אומרת לי שזה נעים, ואז הקנאה המטורפת כשהיא אומרת לו שיראה לי איך עושים את זה, הוא מושך רגל שנייה שלה אליו, ובכמה לחיצות משתק אותה לגמרי, סוחט ממנה אנקות בלתי נשלטות,
אני רק גרמתי לעיניים שלה לזוז קצת, הוא גורם להם להיעצם בריכוז,
אני גרמתי לעיוות בדיבור פה ושם, הוא גורם להפסקות ארוכות.
הרצון המטורף לשיפור ולהתקדמות, ללמוד את הרגליים שלה, ולענג אותה כמה שרק אוכל, למצוא כתבה על איך עושים מסאז' ברגליים ולהתאמן עליה.
היא עוצרת אותי, היא אומרת לי "היד שלך כואבת, אני רוצה שתיזהר" ואני בשוק, מנסה להבין מתי אמרתי שהיד שלי כואבת, אני יודע שלא אמרתי את זה בקול כי לא עניין אותי הכאב ביד אל מול העונג שלה, כל-כך הרבה זמן לא יצא לי לעשות לה ככה טוב, שזה פשוט מינורי, שאלתי אותה אם אמרתי על הכאב ביד משהו, והיא אמרה שהיא פשוט שמה לב.
גל של התרגשות, וחום שוטף אותי, כמה היא מכירה אותה, כמה היא שמה לב לתנועות הקטנות שלי ביד מספיק כדי לדעת שכואב לי קצת יותר היום, וגם קצת מבוכה, כמה שאני חשוף בפניה.
ושוב הרגשתי את ההרגשה הזאת שקשה לי כל-כך לתאר חוץ מהדימוי של היד שלה אוחזת בלב שלי.
האחיזה שלה בי, ההיכרות שלה איתי, וזה שהכל עטוף באהבה, ונתמך ברגשות...
ירידה מכביש 6.
המחשבות השתוללו והלכו קצת לכיוון המיני, הראש התחיל להריץ את מגוון ההפתעות שאני מתכנן להם, זיכרונות מרגעיים מיניים שהיו לנו יחד תקפו אותי וגרמו לתנועה בין רגליי, לפתע נזכרתי בזיון ההוא, כשהוא חדר לתוכי ופשוט זיין אותי כמו שהוא רוצה, בתנועות של הגוף שלי שהגיב לדחיפות שלו.
תל אביב נראית באופק
אחת אחרת קפצה לי לראש, תמיד כשאני חושב עליה הראש מרכיב תמונה של איך היא נראית על פי הפרטים שאני כן יודע, תמונה אחת לא חושפת יותר מדי, מעניינת מאוד, ואני נזכר איך היינו שלושתינו על המיטה ודיברנו עליה, הראיתי להם את התמונה וכולנו הגבנו אליה, נזכר בהתרגשות שהיא עוררה בכולנו, נזכר איך שהנסיכה דיברה איתה והיו הרבה פלירטוטים באוויר והמיטה החלה לבעור כששלושתנו זזנו אחד על השני, רוצים יותר, וכל זה רק כי דיברנו עליה... המיטה בערה שם ונרגעה קצת רק ביציאה ספונטנית ב1 בלילה.
עובר את מחלף השלום
מאז שעוד אחד מהשדים שלי קיבל שם, צורה ופנים מאז שהתחלתי להבין אותו קצת יותר, אני מוצא את עצמי מנתח את המהלכים שלי יותר ויותר, מה היה מושפע ממנו מה פחות, מי היה הקול השולט בדיונים בראשי שהתנהלו היום, האם הוא, האם שדים אחרים?
אני נזכר שהדינאמי אמר לי שזה מעניין שרק איתם אני בכלל מצליח להגיע לדיבור על השד הזה, שרק איתם מכל החיים שלי שאני נעזר בו אני מצליח לדבר על הדבר הזה שהיה כל-כך משמעותי אצלי במשך שנים ושוב נשטף רגשות חיוביים וחמים אליהם...
לצערי בימים האחרונים אין לי הרבה הצלחה באילוף השד הזה, אבל זה תהליך ואני מקווה שעם הזמן אשתפר בזה...
יורד במחלף שקרוב לדירה שלי
אילוף, מחשבות בימים האחרונים שקפצו לי לראש ולא עזבו על אילוף והפעם מהצד השני, חושב על האנרגיה שקיימת בתוכי לזה, על הקור רוח, על הדרישה לביצוע מדויק של הדברים שלי, חושב על קשירות, על איברים חשופים בפניי להנאתי, חושב על עונשים, זז באי נוחות בכיסא, תנועה בין רגליי שוב.
בדיוק כשחשבתי על זה שזה נורא מעניין איך שכל פעם כשאני מגיע אליהם איזה צורך בי שמקונן חזק, איזה רצון מסוים שאין לו סיפוק אחר, אין לי שם אליו, קשה לי להתייחס אליו, אני מרגיש אותו רק כשהוא נעלם, אני מחבק אותה ואותו, מוריד נעליים, מתיישב לידם אולי מלטף ופתאום הצורך הזה כבר לא שם. רק אז אני מרגיש אותו בכלל את הצורך הזה, רק כשהוא לא שם...
בדיוק כשחשבתי על זה היא התקשרה.
העלתה לי חיוך,
גרמה לי לדמיין אותה במיטה,
גרמה לי לדמיין אותו במיטה,
גרמה לי לדמיין את שלושתינו באותה מיטה
מתכרבלים,
מחבקים,
מזיעים אחד על השני יותר מדי,
היד שלי על הירך שלה, מלטפת,
הנשיקות הקטנות על הצוואר שלה,
רוגע,
שקט,
נשימות של שלושה אנשים,
תקתוק שעון טורדני,
היד שלי על הירך שלה, מלטפת,
הקול שלי מדבר איתה לוחש לה דברים שירדימו אותה,
הנשימות שלה נרגעות,
הנשימות שלו מתגברות,
אני משחרר ונותן לעיניים שלי להיעצם.
איפשהוא שם הגעתי הביתה, התקלחתי, התפרקתי, כשהם במחשבות שלי, חיבקתי כרית כשניסיתי להירדם,...
מתי כבר ימציאו כרית בצורת הירך שלה, שאוכל להניח עליה את היד כשאני הולך לישון.
אחח המחשבות שעוברות עליך כשאתה עייף...
