המסע שלי

תמיד הערכתי אנשים חיוביים,

אולי מהרגע שאני הפסקתי להיות חיובי... 

מהרגע שאני נטשתי את הדרך הכל-כך טובה הזאת נהיה לי כל-כך קשה להיאחז במחשבות האלה.

בימים האחרונים אני מעריך אנשים חיוביים אפילו יותר.

הכוח הזה להצליח להישאר במחשבות חיוביות למרות שאתה מרגיש רע...

להתנגד לדבר הזה שפושט בתוכך, להצליח להשתיק את הפחד הנוראי הזה...

אז אתה נאחז במילה קטנה, לפעמים באות אחת, בכינוי שנפלט או אפילו בסימני פיסוק,

אתה שואב משם כוח, נאחז ומטפס, נאבק בלי סוף במחשבות הרעות.

אתה מטביע את עצמך בזכרונות כדי להירדם.

אתה מציף רגעים טובים כדי להתרכז בעבודה.

להיות חיובי זה משימה לא קלה,

אני סופר את היום השני למשימה זו...

די בהצלחה אני חייב להודות... עם כמה רמאויות נוסח Teller..

אחלו לי בהצלחה בהמשך הדרך...