שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

המסע שלי

לפני 6 שנים. 18 בפברואר 2018 בשעה 19:50

אני לא יודע מה זה אבל אני צריך להוציא את זה...

את השפעת עליי לכתוב את הקטעים הכי טובים שיצאו לי עד היום

כי איתך אני מצליח להתחבר בפעם הראשונה לרגש אמיתי

איתך אני מצליח לחוש דברים שלא חשתי מעולם ושכבר תהיתי אם הם אמיתיים

את ההשראה הכי טובה שלי, המחשבה עלייך גורמת לאצבעות שלי פשוט לרחף ולכתוב.

אנשים אומרים לי שקל להתחבר לקטעים שלי, כי הם פשוט אמיתיים, כי יש בהם אהבה מטורפת שמובעת בעדינות,

כי זאת התחושה שאני חש לגבייך, אהבה מטורפת עם אש ופירטוכניקה פנימית משודרגת, 

אני רחוק ממך עכשיו, לא באשמתך ולא באשמתי, וכרגיל אני מרגיש את החוסר מבפנים.

מרגיש געגוע, מרגיש מנותק ממך, רוצה פשוט להיות לידך...

כל-כך הרבה רגשות,מחשבות ומילים...

אבל כל זה לא עומד מנגד התחושה של לשכב לידך במיטה,

אני מצד אחד שלך

הוא מצד שני,

לא משנה למה ואיך, את עושה תנועה, מהדקת שמיכה, מזיזה כרית, מחבקת אותו, או מניחה יד עליי, זה לא משנה, כי את עושה תנועה, 

ואומרת "נעים..."

התחושה שלך נהנית... זה מה שנעים בשבילי...

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י