המסע שלי

כנראה שזה יומיים...

ביום השלישי זה כנראה יתחיל שוב...

אחרי יומיים שיהיה לי בהם טוב, אני אתחיל להפיל את עצמי שוב.

יש הרבה אפשרויות וסיבות למה אני עושה את זה לעצמי

יש גישה שאני בדיכאון, וזה ממש כמו מחלה,

יש גישה שאומרת שאני לא באמת חושב שמגיע לי ולכן אני הורס לעצמי (וזה באמת נכון, אני לא חושב שמגיע לי אבל אנלא בטוח שזה מה שמניע אותי להפיל את עצמי),

ויש גישה שגורסת שאני פשוט צריך דרמה ואני עושה את זה לעצמי כדי להשיג דרמה בחיי...

אבל לא משנה מה הסיבה, זה מתסכל בצורה קשה,

אני בסדר גמור, החיים שלי בסדר גמור, נכון, יש צער וכאב סביבי, אבל זה תמיד יהיה, ואני באמת אמור להיות בסדר אז מה יש לי?

אני תמיד מתחיל לגלגל את הכדור שלג הזה בראש שלי, מיד אחרי שטוב לי קצת זמן, אני מוצא איזה מילה להיטפל אליה ואני מגדיל אותה, ומכניס את עצמי לסרטים,

ואז אני מתחיל להרגיש רע, ואני מראה לצד השני,

והצד השני או מרגיש רע בגללי ואז אני מרגיש רע שהרסתי לצד השני,

או שהצד השני לא מרגיש רע ואז אני מתחיל לחשוש שהצד השני שעשה לי טוב עד עכשיו לא ירצה להמשיך לעשות לי טוב, כי למה לא לעשות לי טוב אם אני תמיד מרגיש רע?

יומיים בערך שהרגשתי טוב,

יומיים שהרגשתי שמחה נעימה ורגועה זורמת בתוכי, יומיים שהרגשתי נעימות יציבה, יומיים שבהם כמובן הפלגתי בדמיון שלי איך מעכשיו הכללללל יהיה יותר טוב, ואז אני מתחיל להפיל את עצמי, נכנס ללחצים, לסטרס, בוכה במשך מלא זמן בלי יכולת לעצור...

מטומטם...

יש לך כל-כך הרבה ואתה לא מצליח לחוש את זה, לא מצליח לצוף בזה...

והכדור שלג בי רק גדל וגדל...

ואני רוצה לישון טוב היום, רק לישון טוב היום, תנו לי לילה ארוך ורצוף, ושיהיה גם נעים...

אעשה הכל בשביל לילה כזה עכשיו, ולמרות שהעיניים שלי נסגרות אקח כדור רק כי אני מפחד שוב לקום באמצע הלילה...

ולכל האנשים הרבים שעושים לי טוב, אלה שקוראים את זה ואלה שלא...

מצטער שאני לא תמיד מצליח להחזיר לכם כגמולכם, אני דפוק, אני עובד על זה, אבל אני לא אכעס עם תתרחקו, כי זה באמת לא הוגן כלפיכם, אני עוד רוצה אתכם בסביבתי, כי אתם עושים לי באמת טוב, אבל לא בטוח שאני יודע לעבד טוב...

לילה (נקווה שיהיה טוב)