המסע שלי

סוגר את הדלת והדמעות זולגות ללא שליטה

נכנס לרכב, מניע, שקט

מתחיל לנסוע קצת להתרחק ואז מאבד קצת את עצמי...

יש שיר לעולם לא רציתי לשמוע ביוזמתי, יש שיר שהרבה זמן ידעתי שאם זה יסתיים אשמע אותו.

שמעתי אותו פעם ראשונה כשהייתי איתם כבר ואחרי ששמעתי את המילים שלו, לעולם לא נתתי לו להתנגן יותר מכמה שניות.

שמתי את השיר הזה... 

הקשבתי למילים שקיבלו משמעות גדולה יותר עכשיו.

המילים (והמשך הפוסט) מצורפות מטה

We're sailing
?We're sailing, ​aren't we
It's hard to tell the water from my tears
Don't worry
Have faith they told me
It was easier than in my younger years

Now that I'm older, now that it's colder
Life keeps on crashing
Day after day, like a wave after wave
We did everything right and now I'm asking

Where do we go? oh
When our prayers are answered
Where do we go? oh
When our prayers are answered but the answer is no

Tell me where the wind blows
Tell me where the wind goes
?Where do we go

We're dreaming
?We're dreaming, aren't we
Cause you're still with me sometimes when I sleep
This hallway, I'll walk it bravely
And all the cliffs and faultlines in between

 

אז כן, אני שואל את עצמי לאן הולכים מפה...

לאחר שהתפילות שלי נענו אבל התשובה הייתה "לא"..

לאחר שזכיתי לחוות משהו מדהים עם אנשים מדהימים אבל בסוף זה לא התאים...

אז לאן הולכים?

כרגע,

מנגבים את הדמעות ונוסעים הביתה.