אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המסע שלי

לפני 6 שנים. 5 באפריל 2018 בשעה 20:42

הוא אמר לי "תעבה את שכבת החברים, אתה תצטרך אותם בקרוב"

הוא צדק...

ואני משתדל לאסוף סביבי את האנשים.

ובא לי פשוט מישהו לשבת לספר לו ההכככללל

אבל אין מישהו שיודע הכל

מעטים יודעים את האמת ומה היה שם באמת

מעטים יודעים...

מעטים יסכימו פשוט לשבת ולהקשיב לי, לשאול שאלות או לספוג...

ואולי אף אחד, 

ואני, אני שוב מרגיש לבד...

כי בסוף בסוף...

אני נכנס למיטה, ומתכסה, לבד..

אני צריך מישהו לדבר איתו... אני צריך מישהו לבכות איתו...

 

teller - הפוסט לעיל נכתב מתוך כאב ויש סיכוי שהוא מוגזם
רק אומר.
לפני 6 שנים
יעל t​(נשלטת) - כבד את הכאב שאתה מרגיש
לפני 6 שנים
טלי35​(שולטת) - מסכימה עם יעל.
"זה כואב, זה יכאב אבל בסוף זה..."
לפני 6 שנים
PunSmack​(אחרת){אגרסיבי פא} - אתה יודע שאני מוכנה להקשיב תמיד... אז אם מתחשק לך...
חיבוק!
לפני 6 שנים
bondman​(נשלט){FLR} - וגם אני אשמח להקשיב. :-)
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י