המסע שלי

אז קרה מה שקרה

במקרה זכיתי לכמה ימים של שבירת שגרה מבורכת וזה אולי מה שהחזיק אותי שפוי...

אבל עכשיו, השגרה חזרה ואיתה העיבוד החל. 

ואני מרגיש את זה צובט לי את הלב, המון תחושות מבולבלות.

הקולות שלא עוזבים אותי 

אוף למה הם לא עוזבים אותי

התחושות הקשות... 

האשמה.. 

כנראה שהתחלתי את שלב העיבוד...

אני אפילו לא יודע מה זה, טראומה? פוסט דרמטי משהו? חלום? 

זה קשה, בא לי לחזור לעצמי... 

מזל שיש לי אס בשרוול...