צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המסע שלי

לפני 5 שנים. 22 באוגוסט 2018 בשעה 15:57

מחשבות

הן חלק ניכר ממני ולרוב לא כל-כך מרפות ממני.


בנסיעה חזור חשבתי הרבה כהרגלי, היא ישבה לידי במעין שילוב של רוגע עייפות והיי, המוזיקה, שלה כמובן, מתנגנת ברכב בקולי קולות הפעם הוויב היה לטיני קצבי, ולא הייתי עייף אפילו קצת...


וחשבתי לעצמי אם היא יודעת...
האם היא יודעת על תחושת הרוגע המעניינת שהיא משרה בי, האם היא יודעת איזה ניצחון פנימי מול הרגשות והשדים שלי היא עזרה לי לנצח אתמול, האם היא יודעת שלאחר הכאפה המטאפורית שהיא העיפה לי ואיפסה אותי שציינה ניצחון אחד שלאחריו היה התגלגלויות צחוק מרובות, היא יודעת שלאחר מכן עשיתי לעצמי את אותו הדבר? שהיה אתמול מעין רגע שאני ייצבתי את עצמי?

היא יודעת את כל זה?
היא בטוח יודעת... לא?

והאם את יודעת כמה אני מתרגש מהזמן שהולך להגיע? (וגם קצת מפחד) 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י