|
|
|
אז בסשן האחרון,
היא קיבלה תגובה על משהו שהיה קשור לאנאלי
החלטתי להביא את ההוק האנאלי
ולמרות שהיה לה קשה
היא קצת התחננה
זה חירמן אותי בטירוף
ידעתי שהיא יכולה,
והיא הצליחה
בפעם הבאה אני קושר אותה עם ההוק הזה
אז אחרי שהיא התחצפה והתלוננה על דברים הזויים, הוחלט שהיא תחטוף את התגובות שלה שהצטברו כבר זמן מה,
ידעתי שאני הולך להשתמש בכלים הכואבים, אז הייתי צריך לשמור עליה שלא תברח לי...
צי'ק צ'ק ידיים לבמבוק ולפחות היא לא תברח...
(היא בכל זאת ניסתה)
היא הגיעה אליי סוף סוף אחרי כלכך הרבה זמן
עשיתי טעות שלא צילמתי את איך שהיא הייתה לבושה
אבל לא הספקתי
אז ברגע שהיא עשתה את הטעות והחלטתי לפרוע את כל התגובות שלה העמדתי אותה ככה
הגעת אליי אחרי הרבה זמן,
הרבה זמן עבר מהסשן הקודם שלנו
הגעת אליי טעונה, אחרי שבוע וחצי של מלחמה שהעלתה לכולנו את הרגישות
הגעת אליי אחרי ימים שדיברנו על המצב הרגשי המאתגר שעובר על כל המדינה ובפרט עלייך
התחלנו בשיח הרגיל שלנו, ומיד אמרת לי שאת רוצה לדבר על דברים אבל מצד שני גם לא, הבנתי את התחושה שאת נמצאת בה.
גם אצלי יש המון געגוע למדיה השיחתית של אנחנו יושבים ומדברים ולא רק למדיה של ההודעות, ומצד שני גם הדם שלי בוער אלייך, בוער לקחת אותך, בוער לעשות בך לנשוך אותך ולנשום אותך.
אני מתיישב לידך, ומיד מתחיל ללטף לך את הרגליים, אני לא יכול שלא, הן פשוט כל-כך סקסיות, ואת שאת לא תמימה בכלל חיכית לי חשופת רגליים עם תחתונים, כי את לא תמימה בכלל...
אנחנו מדברים ואני מלטף, אני מבין את המתח שאת מרגישה, ואני רואה שיש דברים שקשה לך לבטא.
ויש שם רגש, הרבה רגש, אני עוד לא בטוח מהו, אבל הוא שם.
אז העמדתי אותך, עשיתי את הטקס.
התחלנו סשן.
האווירה משתנה
כששאלתי אותך למה את פה, ענית משהו כל-כך מקסים אמרת "אני רוצה לחיות" והיה בזה כל-כך הרבה תוכן במילים האלה, נכנס לתוך זה המסע שלך לגילוי שלך, המסע שלך לגילוי הזוגי, המסע שלך איתי, וידעתי שאת בוחרת שוב לבחון ולחוות את הדברים, שאת רוצה להוציא מחדש לאוויר את כל מה שהוצאנו בעבר.
המשכתי להרגיש את הרגש הזה, מבעבע מתחת לפני השטח, ומשהו בי אמר לי, תכניס אותה מהר לאווירה.
קיפלתי אותך מהר, על המזרון, הוצאתי קצת אגרסיביות בתנועות שלי כי רציתי להפתיע, על המזרון הגיעו, ספאנקים, ליטופים, משיכות, נתתי לבעירה שבי לצאת בצורה מבוקרת על הגוף הנפלא שלך.
רציתי להוציא את הרגש החוצה, לא ידעתי בדיוק עם מה אני מתעסק.
אז שאלתי אותך מה את רוצה, אני אוהב לשאול את זה, משהו בזה מעמת אותנו עם הרצונות והצרכים שלנו, אני לרוב לא מקבל תשובה, לא אחת נהירה לפחות, אני גם לא מצפה, זה בהחלט קשה לדעת מה אנחנו רוצים.
היא התבלבלה וגמגמה, הפכתי אותה מהר, אני מעליה, כל הגוף שלי עליה, ואני מנשק אותה ממש, האמת שמשהו בי רצה לחכות ולדחות את הנשיקה שוב, אבל האמת, לא יכולתי לעצור בעצמי יותר, והיא כבר במצב צעצוע, אז אני יכול לקחת קצת(:
אני שואל אותה שוב, הפעם קרוב יותר שאלה עמוקה יותר היא לא מצליחה לענות, אני מבין שלא כאן הרגש נמצא, ועוזב את הנקודה, אני ממשיך לחגוג לה על הגוף שהתגעגעתי אליו כלכך, עושה מה שבא לי נוגע איך שבא לי, מנצל את הצעצוע היפהפה שזכיתי בו.
ואז נזכרתי שהיא סיפרה לי שהיא התנסתה עם עצמה באטב כביסה על הפטמה, אז הייתי חייב להביא את המצטבי פטמות, יש לי כאלה עם כאב שאפשר לכוון, וזה טוב כי אנחנו עוד לא מכירים את הסיבולת שלה לכאב.
תכננתי שהכאב בפטמות יהיה חלק משני מכל התחושות, אז שמתי, התאמתי, שאלתי, וכשהיא אמרה שכואב חיזקתי עוד קצת כי ככה חחח
ואז נתתי למצבטים להישאר שם מודע היטב שעם כל רגע שהם שם, משהו מתחזק, הכאב נוכח, וההורדה שלהם תהיה כואבת, ואני יודע את זה, כי ככה אני מגיב לזה(:
המשכתי לנגן לה על הגוף קצת פה קצת שם, ושאלתי שאלה מסוימת, גם אצלי הזכרונות מעורבבים, טבולים בכל הטוב שהיה שם הם נמצאים מאחורי כל הרגשות של הגעגוע, תחושות החרמנות, אז הזיכרון שלי מטושטש.
אני זוכר שחשבתי אולי הרגשות מתקשרים לחשיפות, אז עיצבתי את הגוף שלה כרצוני, אמרתי לה תנוחות מסוימות, כשהיא עשתה אותם בלי לומר "כן טלר" דבר שהתחלנו להקפיד עליו רק מהסשן הזה, החזרתי אותה לתנוחה הקודמת ואמרתי לה שוב, והיא מגיבה עם קצת גלגול עיניים ומוסיפה כן טלר, אני מחייך לעצמי.
העמדתי אותה, רציתי לראות את כולה, במלוא הדרה.
התרחקתי קצת,
זה מעניין כי אנחנו לפעמים כל-כך קרובים לאדם שאנחנו אינטימיים איתו, אני מדבר פיזית, שאנחנו שוכחים להסתכל על המכלול ואני אוהב לפעמים לעשות את זה, עמדתי לרגע ופשוט הבטתי בה, הוצאתי את כל הרעב שאני צריך להוציא, הרשיתי למבט הכי מטונף שלי לצאת, הרשיתי לפנים שלי להראות כמה מחשבות זדוניות יש לי בראש.
ואז אמרתי לה לשים ידיים על הבמבוק, למה לא קשרתי אותה? ברור שרציתי! אבל פאקינג מלחמה, וכמו שהכנו את הבגדים ללבישה מהירה, הייתי חייב לקחת משנה זהירות, אז לא יהיו חבלים.
אבל היא מחזיקה את הבמבוק, הגוף הנפלא שלה נמתח רק קצת, והיא טיפה נעמדת על קצות האצבעות, משתדלת ממש, ואני רושם את ההשתדלות הזאת בראשי ושמח שוב.
אני פותח לה את הרגליים, היא צריכה יותר להתאמץ ואני משחק לה בכוס הנפלא שלה, הגוף שלה רוטט קצת מתווכץ, ואני מחליט שזה לא ממש נח, אמרתי לה לעשות משהו אחר והיא הגיבה קצת בחוצפה
אז החלטתי להביך אותה מאוד.
אמרתי לה לשכב כמו בובת מין, רגליים פרוסות יד בפה ויד מאוננת
ובהיתי בה.
לא צפיתי בה
בהיתי בה, אסרתי עליה לעצום עיניים, רציתי שהיא תראה, רציתי שהיא תרגיש.
עמדתי מעליה, הסתכלתי
והיה לה קשה.
שמחתי, ואז אני יורד אליה, ומכוון אותה אחרת, תופס לה את הרגליים ומקפל אותה, הכוס שלה יוצא החוצה קצת, הוא קרוב אליי, וכן אני רוצה לטעום כל-כך, אבל אני פותח לה את הרגליים וומסתכל
נותן לרגע הזה להיות, העיניים שלה מחפשות לאן לברוח, אבל היא חוזרת לעיניים שלי, העיניים שבוחנות את הכוס שלה כשהוא חשוף, אני שואל אותה אם זה חשוף לה, היא עונה שכן.
אני מתחיל לנשק ולהתקרב לאט לאט.
מודע מאוד לזה שזאת הפעם הראשונה, ביקשתי אישור, כי אני לא מסוגל לחצות עוד אקט אינטימי מבלי לקבל אישור, כן זה קצת נוגד את המעמדות, אבל אני מעדיף להיות זהיר.
היא אישרה, ליקקתי. נהניתי, שקעתי לתוך זה.
הייתי מודע מאוד לזה שאני עוד לא מכיר את הגוף שלה, ואמרתי לה לכוון אותי.
התגובה שהגיעה... הפתיעה אותי, היא אמרה משהו עם "לא אוהבת"
הרגשתי משהו שונה, שחררתי לה את הרגליים והן צנחו לשני צדדי, נשענתי לכיוונה ושאלתי מה היא אמרה, היא הסבירה לי והדמעות עלו.
נגעתי ברגש, הגענו לזה דרך חשיפות.
אספתי את הגוף המושלם שלה אליי, והכלתי, לאט לאט, עוד שאלה קטנה ועוד שאלה.
ואז הבנתי שזה מסוג הרגשות שממשיכים סשן, ולא משהים אותו, נתתי לה להמשיך להוציא עודדתי אותה להמשיך, ליטפתי אותה, אבל גם הוכחתי לה שאני עדיין מחליט, לקחתי את הגוף שלה, עיצבתי אותו נתתי ספאנקים והרגשתי את הרגשות שיוצאים משתלבים יפה עם התחושות הפיזיות של הכאב.
בשלב מסוים הייתי מעליה, היא שכחה לומר "כן טלר" על משהו ולקחתי הפסקה של משפט להסביר על ההבדל בין תגובה לעונש, שאלתי אותה אם היא מבינה שהיא צריכה לקבל תגובה, היא אמרה כן. ונתתי לה סטירה אחת, בליל נפלא של הפתעה, כאב ועלבון עלה על הפנים שלה, "נכון שסטירות זה קצת... אחרת? קצת... מעליב?"
"כן טלר" היא אמרה
"ועכשיו בואי תקבלי עוד, ואת צריכה לספור אני מזכיר לך"
"אחת" היא אומרת
"שתיים" העיניים שלה מזדגגות
"שלוש" היא בספייס עמוק
"ארבע" אני אוסף אותה לחיבוק חזק חזק, אני גאה בצעצוע שלי.
(כן ריחמתי עליה עם הסטירות כן, אני יודע שבפוסט שלה היא כתבה שהן היו חזקות חחח)
בשלב מסוים היא הייתה מעליי רוכנת מעליי כאילו עוד רגע אני חודר אליה בתנוחה הזאת, למרות שלא הייתה כוונה כזאת.
המשכתי להתעסק לה עם הפטמות כי הן היו כל-כך קרובות לפנים שלי, והיא התחצפה קלות, אז צבטתי
חזק
מאוד
נתתי את כל מה שיש לי בשנייה אחת ממוקדת
היא קפצה, מבט של עלבון על הפנים, היא נלחמת בו והוא נעלם.
"מה קרה?" אמרתי בקול מתוק חולני בכוונה "שכחת שאני יכול לעשות גם את זה"
לא זוכר בדיוק את התגובה, אבל היא איתגרה אותי עוד קצת, בום עם צביטמה חזקה בצד השני.
ואז אני תופס לה את 2 הפטמות ומועך חזק, בוהה לה לתוך העיניים ואומר לה לספור עד עשר.
היא ספרה, אבל לאט, שזה חרמן לי את הצורה.
ואז שחררתי
ולרגע קטן, היא נשענה הצידה כאילו היא רוצה לרדת ממני
קלטתי את זה, וידעתי שיש התפרצות רגשית חזקה
היא עוד לא קלטה, באלפית השנייה הזאת היא הספיקה להתחרט וחזרה להיות מעליי.
הפכתי אותה, חיבקתי אותה, ואספתי אותה אליי, בשלב שחיבקתי אותה, היא כבר בכתה.
צדקתי במה שקלטתי, היה שם רגש. אני מנשק לה את הראש, והיא בוכה.
בכי משחרר, מפרק.
אני לא יודע על מה היא בכתה, אבל רציתי שהיא לא תרגיש אשמה, אנחנו לעיתים בסשנים מאשימים את הרגשות שלנו בזה ש"הרסתי את הסשן" "הוצאתי אותנו מהמצב" אני שונא את הקולות האלה, ומיד אמרתי לה כמה אני אוהב את הרגשות שלה, וכמה זה אני שהוצאתי אותם והם שייכים לי ואני שמח שהם פה.
החיבוק שלה נרגע, אחרי זה בשיחה הבנתי שהיא הייתה צריכה לשמוע את זה
(אני יכול למר שידעתי בוודאות שזה מה שהיא מרגישה, אבל זה שקר, הרגשתי ניחוח קטן של אשמה כשהיא חיבקה אותי, אמרתי את הדברים שאמרתי והחיבוק שלה העמיק, שמחתי על זה אבל זה כל מה שידעתי באותם רגעים)
הרגש הזה היה רגש של השהייה,
רגש שראוי לתת לו מקום של הכלה,
רגש שראוי לשבור רגע את המעמדות,
אם היא הייתה נמוכה ממני הייתי יורד לרמה שלה
אם היא הייתה קשורה הייתי מתיר את הקשרים
זה רגש שיושבים איתו קצת
אני אוסף אותה אליי, כמו תינוקת
מקפל אותה עליי ומחבק אותה חזק
היא נשענת אל החיבוק שלי יותר ויותר
אנחנו ערומים על הרצפה בדירה שלי
היא בוכה
אני מחבק והרגע הזה פשוט מושלם,
ידעתי שהיא משחררת חלק מהדברים שהיא באה איתם כל-כך טעונה
ידעתי שהיא מרגישה בטוחה בידיים שלי
נישקתי אותה
ואז
התראה של פיקוד העורף.
המח שלי יוצא מהעננה שלו, ונכנס למוד פעילות, אני משחרר אותה לאט ובזהירות, ואני אומר לה לקום ולהתלבש כמו שתכננו, מזלי שהמקלט קרוב, ולא חייב לצאת עד שתהיה אזעקה, אבל המינימום זה להתלבש.
היא נשארת להתפנקות קלה על המזרון, ואני נאלץ לדחוף אותה להתלבש. היא רוטנת אבל אני לא מתעסק בביטחון שלה, ואני יודע שאוכל להמשיך להכיל את הרגש עוד רגע.
התלבשנו מהר בבגדים שהוכנו מראש, ועוד לא הייתה אזעקה, אמרתי לה לבוא אליי, ראיתי שיש בה בלבול כאילו משהו נעצר, אז לקחתי אותה לאותו חיבוק בדיוק שהיה כמו שנעצרנו לפני ההתראה, כמו שניחשתי שיקרה, היא שקעה לאותו מצב פחות או יותר.
אנחנו מתחבקים, היא ממשיכה להיות ברגשות שלה, אני שמח מצד אחד שאני ממשיך להכיל אותה ודרוך מצד שני להישמע האזעקה.
אבל...
למזלנו למרות שפתח תקווה מקום ראשון באזעקות.
באותו יום הייתה רק התראה.
פיקוד העורף שחרר אותנו, והיא הלכה להשתין לרגע.
אני חשבתי שהסשן ייגמר שם, הרגשתי שזאת נקודת עצירה נכונה.
גם התראה וגם רגש. למרות שרציתי כל-כך להיות מיני איתה, אולי זה נכון לעצור פה?
היא חזרה ואמרתי לה שאני מרגיש שיש פה נקודת עצירה והשאלה אם ניקח אותה.
היא ביקשה להמשיך, נשמתי רגע 2 נשימות הסתכלתי על השעון.
"קומי, ותתפשטי שוב..."
"כן טלר" היא אמרה.
(ועכשיו אני קולט שכתבתי כבר 6 דפים של וורד, מה לעזאזל חשבתי שזה יהיה פוסט קצר, אז המשך יבוא?)
(קלטתי שגם החלפתי מספר מלפנות אליה כ"את" מתישהו החלפתי את זה למספר חיצוני "היא", מעניין)
אז אחרי שכל ההכנות הסתיימו, היא נתנה את הסכמתה לסשן שיקרה הגוף שלה קצת השתנה, היא אספה את הידיים שלה קדימה, מגינה על עצמה, קצת מתחבאת מפניי, פה התחלתי כבר לדרוש.
"אני יודע שאת מנסה להתחבא, אבל את זוכרת שלימדתי אותך איך את צריכה לעמוד?"
היא מיד החזירה את הידיים לצידי הגוף ותיקנתי לה את המנח קצת.
הסתובבתי סביבה כמו שאני נוטה לעשות מסתכל עליה, נוגע בה קצת, אני בוחן את התגובה שלה לאט לאט, בהתחלה מגע קל יותר, ואז המגע הופך להיות יותר ויותר אינטימי, שאלתי אותה הרבה פעמים איך זה מרגיש לה, וכל פעם קיבלתי תגובה חיובית.
"איזה עוד תנוחות את זוכרת מהפעם הקודמת" שאלתי, במיני סשן הקודם לימדתי אותה על תנוחות קצת.
"ברכיים" היא ענתה "ו… זהו האמת"
"זה ממש בסדר" אמרתי "בואי נראה ברכיים."
היא עשתה את התנוחה ותיקנתי אותה קצת, ליטפתי לה את הירכיים ושמתי לב לתגובה הקטנה של הנשימה שלה משתנה, לאט לאט התקרבתי, המגע שלי משתנה קצת, בין מלטף לדורש. אני אוהב להסתכל קצת מרחוק לפעמים, לקחת איזה צעד וחצי אחורה ופשוט להסתכל על מי שמולי, כי לפעמים כשאתה ממש קרוב, ואני כל-כך אוהב להיות קרוב, לא רואים את הכל.
אז לקחתי צעד אחורה, וסיפרתי לה כמה היא מהממת בעיני, איך שהיא סקסית ככה.
ידעתי שהקולות בראש שלה התחילו לדבר, ובטח אומרים לה דברים בסגנון של "הוא סתם אומר" וכאלה.
בשלב הבא, אמרתי לה "על ארבע" ונאלצתי להילחם בעצמי לא לגשת מיידית לתחת שלה שחרפן לי את השכל מהרגע שראיתי אותו מבצבץ מהחצאית. ליטפתי לה את הגב, את המותניים, עצרתי לשאול "צבע" וקיבלתי את התשובה "ירוק", יותר ויותר שחררתי, האנחות והגניחות שלי התגברו, כי לגעת בה פשוט עשה לי את זה ברמות, הרגשתי את הגוף שלה מגיב בחיות להתלהבות שלי, אין לי מה להסתיר, המתנה שקיבלתי ומונחת בצורה כל-כך יפה באמצע הסלון שלי מדליקה אותי ברמות, אני לא משחק משחק של הסתרה, הפוך אני בעד שהיא תדע מה אני מרגיש.
ואז כשהגעתי לתחת המושלם הזה, ליטפתי, מעכתי, נישקתי, חפנתי, הגוף שלה הגיב כל-כך טוב, מצד אחד רעד של התרגשות ומצד שני היא עוצרת את עצמה מלזוז, מגישה לי אותה, את הגוף שלה, את הנפש שלה, בדיוק כמו שאני רוצה וזה מחרמן למות, אני מתקשר הרבה, בעיקר בסשנים ראשוניים, או באקטים מאתגרים לצד השני, זה חלק מאיך שאני נושא את עצמי בכללי.
התחלתי עם השלב של הכאב, בשיחות שהיו לנו לפני זה עלה כמשהו שיש לה סקרנות לגביו, וראיתי איך העיניים שלה קפצו אל השוטים שהיו מונחים בצד בצורה מסודרת, הסברתי לה בדיוק מתסכל מה הולך לקרות, אני מראה לה שוט, אומר מה השם שלו, מה סוג הכאב שהוא יוצר, נותן לה להרגיש אותו, ואז נותן אחד או שתיים, אני שואל אותה כמה זה כואב, ומחליט אם להמשיך, מתחיל בחימום עם הידיים, מסביר את החשיבות של חימום.
התגובה שלה לכאב הייתה מאוד נעימה, היא סקרנית מאוד כלפי התחום וראיתי כמה היא בוחנת את התגובות של הגוף שלה, היה לי מאוד נעים, לבחון את היכולות שלה, להצליף בתחת המושלם הזה, החלפתי כמה שוטים, מלטף ומנשק בין הצלפות, כשעברתי לגב שלה היא סימנה לי איפה היא צריכה מסאז וכיוונתי את ההצלפות לשם.
אני מאוד שמח כשצוחקים איתי בזמן סשן, אני כל-כך לא לוקח את עצמי ברצינות מדי, אז בוודאי שכיוונתי את ההצלפות לשם, זה היה מבדר(:
בשלב מסוים משכתי אותה בהפתעה מהתנוחה הזאת לזה שהיא תשב עליי, היא עפה מהידיים שלי קצת כמו בובה מופתעת וזה היה מאוד נחמד, היא התיישבה עליי בנוחות, והרגישה את החיבוק החזק שלי, היא כנראה גם הרגישה את הזין שלי שעמד חזק מהרגע שהתחלנו, חיבקתי אותה קצת, והתחברנו קצת, נשמנו יחד, קצת עשיתי צ'ק אין איך היא מרגישה ובשלב מסוים אני לא בטוח איך היא הגיעה למצב שהיא שוכבת על המזרון והראש שלה נח לי על הירך.
ליטפתי אותה מלא ואז היד שלי התקרבה לה לצוואר.
שאלתי אותה אם היא סקרנית לגבי חניקות, היא אמרה שכן, וכהרגלי פתחתי בהסבר על ההבדל בין חניקות אוויר לחניקות דם.
היה לי חשוב להסביר את זה כי חשוב לי שאנשים שנמצאים איתי יבינו חלק מהדברים הבסיסיים ואת חוקי הבטיחות המרכזיים של הדברים שאני עושה, אני מרגיש יותר בנח ככה, וגם אני לא רואה את הפרטרנים שלי כאילו אני אהיה השולט היחיד שלהם אי פעם, אז יש דברים שחשוב שישימו לב אליהם.
בכל מקרה המח שלי ברח לרגע.
אני מנסה עליה חניקת אוויר, מאוד בקטנה, יודע שהיא תכלס יכולה לנשום, אני מסתכל על כל הגוף שלה, מנסה לסרוק את הכל, אין תגובה ממש.
הפעם אני חונק באמת סופר עד חמש, אין סימני לחץ עליה, הגוף שלה רפוי, היא נותנת לי את עצמה ברמות מדהימות.
אני משחק עם האוויר שלה קצת שם לב לכל תנועה של הגוף, אני קולט את הקצה של העין שלה קצת מרקד, משהו שהיא אמרה לי שקורה לה בזמן של התרגשות ומתח.
ואז עברתי לחניקת דם, אני לוחץ לה על הגרון ומקפיד שהיא תסתכל עליי, אני מיישיר אליה מבט, מנסה ממש להביט לה לתוך הנשמה אם יתאפשר לי.
אחרי כל פעם שאלתי אותה אם היא מרגישה כבר את הסחרורת הנפלאה שמגיעה שנייה אחרי אבל זה לא ממש קרה, אז לא דחפתי יותר מדי, בכל זאת פעם ראשונה, אני מלטף אותה קצת, מחבק, ואז אחרי כמה דקות של הירגעות אני עושה תנועה של מתכוון לקום כזה, היא תופסת לי את היד, ואני מסתכל עליה, מעט מופתע.
"אפשר?" היא אומרת לי עם פרצוף מתחנן
"אפשר מה?" אני שואל באמת לא ידעתי מה היא מבקשת
"אפשר?" היא חוזרת על השאלה ומנסה לשדר לי במבט משהו, אני מבין שיש משהו שקשה לה לבטא
אני מחליט ללחוץ
"אפשר מה?" אני חוזר, עם טון רציני "אני לא אדע אם לא תבקשי…"
היא לוקחת את היד שלי ושמה אותה על הצוואר שלה.
הולי שיט, איזה יופי זה.
הבקשה הזאת, כל-כך יפה, כל-כך חכמה יש משהו כל-כך מקסים בזה שהיא הבינה כמה היא נהנת מהאקט הזה ורוצה עוד.
התפוצצתי מגאווה עליה, אני מודה.
אז כמובן שחנקתי אותה עוד קצת, מקפיד לא להגזים, אבל בהחלט רוצה לתת לה עוד, הפעם הגוף שלה מגיב בחיוביות יותר, היא מתרפקת עליי ואני מבין שהיא קצת מרגישה את ההיי, זה היה מושלם.
אחרי זה נחנו קצת, הבאתי לה מים, ועשיתי עוד צ'ק אין, היא שוב ביקשה משהו, ואני כל-כך אוהב שמבקשים, זה מעיף אותי, הפעם היא ביקשה חבלים.
ידעתי שזה יגיע, בסשן הראשון ידעתי שהיא מפלצת חבלים קטנה, קשרתי אותה בצורה שידעתי שאקשור אותה הפעם, מעט הם הדברים שאני מתכנן לפני סשן, אבל ידעתי שאני רוצה להכיר לה את החוסר אונים לאור השיח הרב שלנו לפני הסשן הראשון, וידעתי מה התחושות שאני רוצה לייצר.
מיד כשהחבל נגע בה היא הייתה בעולם אחר, שמתי עליה כיסוי עיניים להעצמת התחושות, ועשיתי לה פוטומומו פשוט ברגל אחת, רגל אחת לבמבוק, וידיים גם לבמבוק.
היא הייתה מונחת לפני, הכל חשוף, הכל נגיש, ידעתי בדיוק מה מותר ומה אסור לי בשלב הזה ולאור הגבולות שלה לסשן הנוכחי, אז עינגתי אותה בכל מיני דרכים, מנסה ללמוד את הגוף שלה כמה שאני יכול, היא הייתה רטובה וזה היה כל-כך מחמיא, אהבתי כמה שהיא הייתה תגובתית, יכולתי לקרוא וללמוד אותה, ביקשתי ממנה הכוונה כי ממש רציתי ללמוד מה עושה לה יותר טוב ומה פחות, אבל היא לא הייתה עם יכולת מילילויות כל-כך אז שיחקתי בה, בשלב מסוים השד הקטן שלי החליט שאני רוצה להראות לה כמה חסרת אונים היא, אז הפעלתי את המג'יק חזק יותר וכיוונתי אותו מאוד ישירות לדגדגן, היא התפתלה ממש, אבל לא יכלה להתרחק יותר מדי, החבלים הגבילו אותה וציינתי כמה יפה זה לראות אותה מתפתלת אבל שאין לה לאן ללכת.
נהניתי כל-כך לשחק עם הצעצוע הנפלא שהיה מונח לפניי, כל-כך חסרת אונים בקטע כל-כך יפה ונפלא.
בשלב מסוים אני לא זוכר מתי הייתי ממש קרוב אל הפנים שלה, ורציתי כל-כך לנשק אותה, שאלתי אם אפשר והיא אמרה שכן, ונהניתי כל-כך לנשק אותה. שחררתי אותה ונרגענו מחובקים, אני שם לב לשעה תמיד ומשאיר הרבה זמן לאפטר קייר, כשהיא נכנסה לחיבוק שלי באפטר קייר והחלפתי מוזיקה, היא מיד נרגעה, הגוף שלה הפוך רפוי, הנפש שלה כנראה התעופפה איפשהו, נתתי לה להיות ככה כמה שהיא צריכה, ולחשתי לה באוזן כמה היא הייתה נפלאה, איזה התמסרות מושלמת היא הביאה לי, שהיא הפכה כבר לזונת חבלים כל-כך מהר ושהיא צעצוע מושלם
ידעתי שהיא תצטרך המון זמן של אפטר קייר, כשהגוף שלה סימן לי שהיא כבר יכולה לדבר התמקמנו קצת אחרת, התחבקנו דיברנו, סיכמנו את הסשן, כשאני מלטף אותה.
בטעות הגעתי אל הפטמות המושלמות שלה, והליטוף העדין שלהם הדליק אותה ברמות, הגוף שלה נדרך והיא התחילה לאחוז בי בצורה כל-כך יפה, הצורך שלה עלה ועלה לפני השטח, זה הדליק אותי ברמות קשות, אני כל-כך אוהב לראות את התגובות האלה, אבל ידעתי שאין לנו זמן להיכנס לעוד חוויה, חיבקתי אותה חזק והבהרתי לה ששום דבר חוץ מחיבוקים ואפטרים לא יקרה עכשיו, (אלוהים כמה שזה היה קשה) היא הבינה ברטינה קצת ילדותית ומאוד חמודה והאפטר קייר נמשך.
לימדתי אותה את "הוראות השימוש בדלת היציאה" הזכרתי לה שהולך להיות דרופ, ושאני פה בשבילה כשהוא יגיע, נפרדנו בחיבוק ונשיקה והיא הלכה לדרכה.
חלק א' למטה 👇
בזמן שאני כותב את החלק הבא,
אני רק אדגים פה בתמונה כמה סקסית היא הייתה
שתהיה לכם הבנה כמה כח רצון הייתי צריך לא לטרוף אותה מיידית
ואם בא לכם להציץ על הצד שלה, היא כתבה פה
משהו בתקשורת איתה תמיד היה שונה,
היא מההתחלה הרגישה לי שונה, אולי בגלל העובדה שהרגשתי את החוסר ניסיון כבר מההתחלה, אני יודע שיש הרבה אנשים שלא מתעסקים עם חסרי ניסיון. אבל אני אף פעם לא ראיתי בזה בעיה, הפוך זה תמיד עניין אותי.
נכון, צריך המון סבלנות, צריך לקחת דברים מאוד "עקב בצד אגודל" וזה לא מתאים לכל אחד.
אני חושב שהכינוי שהיא בחרה לעצמה כל-כך מתאים, הסקרנות שלה עולה על כל החששות, מאפשרת לה לפרוץ גבולות, מאפשרת לה לומר לכל העולם ביחס שלה ובהתנהגות שלה, זה מי שאני וזכותי לגלות את עצמי קצת.
אנחנו מדברים כבר זמן מה, אנחנו אחרי 2 מפגשים של קפה ומפגש אחד של מיני סשן, שהתמקד יותר בלהתקרב אליה ולהתחבר אליה, ריקוד ההיכרות שלנו הוא קצת כמו לנסות להסתכל על איזה חיה פראית בטבע, אתה מתקרב לאט לאט, בודק בכל צעד האם זה בסדר ומעריך את צעדיך הבאים.
זה מי שאני ככה אני פועל, אני לא איזה אלטרואיסט גדול, זה גם שנח לי, לעשות דברים בצורה מאוד מדודה ואיטית על מנת לוודא שאני לא פוגע, כי לפגוע באחרים מרסק אותי, אז האיטיות שלי עלתה לי בהרבה פרטנרים ופרטנריות שבחרו ללכת לכיוון האינסטנט ועם הזמן למדתי להיות בנוחות עם זה.
אבל המפגש הזה היה שונה...
ידעתי שהמפגש הזה יהיה שונה...
במהלך השבוע המוביל למפגש היא סיפרה לי בהודעות על התחושות שלה, על ההתרגשות שלה מלנסות דברים חדשים, זה הסשן הראשון שלה.
היא סיפרה לי על החשש מאיך היא תרגיש עם עצמה לאחר מכן
היא סיפרה לי על ההתלבטות מה ללבוש (למרות שאני לא דורש לבוש מיוחד אף פעם)
היא סיפרה לי שהיא לא יודעת אם היא תוכל "לחזור אחורה"
וכל אלה גרמו לי להבין שהיא מוכנה לקחת צעד אחד נוסף קדימה, שאלתי אותה באיזה צורה היא תרצה שאתמקם מול הקשיים האלה, האם היא צריכה דחיפה האם היא צריכה הכלה, או שאני פשוט אחכה עד שלא יהיו קשיים, היא ביקשה "אפשר את הכל ביחד?"
חשבתי לרגע, וכתבתי לה "כן אפשר בוודאי"
אז בנקודות מסוימות שלטתי ודחפתי, היא קיבלה משימה להראות לי 3 אפשרויות לבוש שיגרמו לה להרגיש סקסית, בצורה הזאת אפשרתי לה לבחור את הדברים שיהיו לה נוחים אבל דחפתי אותה לעבר פריצת גבולות.
היא שלחה לי 3 אפשרויות אבל כשהם לא עליה, אלא מונחים על הארון, אמרתי לה שאני רוצה לראות את זה עליה, אז היא ענתה שזה לא שווה כי אחרת איך היא תראה את התגובה שלי, בוודאי שהיה שם קצת התחצפות, אבל זאת בדיוק אחת הנקודות שבחרתי לא ללחוץ, שוב, היא ביקשה הכל ביחד אני יכול לעשות הכל יחד. הסכמתי איתה ובחרתי פריט לבוש.
כל זה גרם לי לדעת שהמפגש הזה יהיה שונה.
היה לנו אחלה של זמן, היא הגיעה אליי בשעה מוקדמת ויכולנו לבלות כמה שעות טובות יחד, שמתי שעון שיהיה המון המון אפטר קייר, כי ידעתי שהרבה יקרה בחדר הזה.
אחת הבקשות שלה היה להתקלח כשהיא מגיעה, כמובן שכיבדתי את זה וכשהיא נכנסה אפשרתי לה מרחב ללכת להתקלח, ולהתארגן בחדר כאוות נפשה, שמתי מוזיקה קצת כדי שהיא תרגיש פרטיות, ואז היא יצאה ושאלה "אנחנו נדבר אבל לפני שנתחיל?"
אוחחח זאת הייתה שאלה כל-כך טובה, כבר התפוצצתי מגאווה עליה, התיישבתי לידה ואמרתי לה שאני תמיד עובר על גבולות לאותו היום ממש בתחילת הסשן, ושתכננתי לעשות את זה מיד אחרי הטקס של התחלת הסשן כשהיא תהיה לבושה ומקולחת.
מיד כשאמרתי את זהף ראיתי את העיניים שלה והבנתי הכל מבלי שהיא תגיד מילה. הבנתי שהיא חכמה מאוד, היא יודעת שברגע שהתהליך יתחיל המוח שלה יתעופף ובטח כשהיא תתלבש כבר הספייס יעיף אותה, אז גם מבלי שהיא ביקשה עשינו את השיחת גבולות עוד לפני המקלחת.
היא תקשרה איתי מה החשש שלה, מה הרצונות שלה, מה הגבולות שלה, חזרתי על מילות הביטחון, סיפרתי לה מה הולך לקרות, סיפרתי לה על הצורה שבה אני מכיר לאנשים כאב והצלפות, ליטפתי לה את הרגל הרבה, בשלב הזה אין שום שליטה יש רק שיח נעים ומכיל, והרבה התרגשות מהצד שלה.
לאט לאט עם השיח ראיתי שהיא נרגעת, החששות מתחלפות בציפייה, ההתרגשות עוד שם אבל היא רוצה להתמודד איתה, ראיתי חוזק, לא חולשה, ראיתי עוצמה ולא הכרח.
גם אצלי כבר היה המון התרגשות, סשן ראשון זה עניין רציני, ויש עליי הרבה אחריות, וכבר לא יכולתי לחכות שהיא תצא ואני אראה אותה בלבוש שבחרתי (בת זונה זה עבד עליי מעולה)
שמעתי שהיא סיימה להתקלח, היא נכנסה לחדר והתארגנה ואז באה לשאול "אין לך מראת גוף בדירה?" ואני "אמממ לא" עם פרצוף מובך, מה אני אעשה שאני לא מסתכל על איך שאני נראה חחח
אז היא אמרה לי שהמקלחת פנויה, ואני נכנסתי להתרענן גם.
כשיצאתי, היא חיכתה לי על הספה, וכל מה שאני יכול להגיד זה הולי פאק!
רק כשהיא ישבה שם, חולצה לבנה, חצאית תלמידה כזאת, וגרביונים, כולי נדלקתי.
הייתי צריך להשתמש בהרבה מאוד כח רצון כדי לא לקפוץ עליה באותו רגע, כל דבר בה הדליק אותי, הלבוש, המבט, המבוכה. פאק רציתי לטרוף אותה...
התקרבתי אל הספה, עומד מעליה, היא מביטה עליי מלמטה עם מבט מושלם, עירוב של התמסרות, קצת חשש, והרבה ציפייה.
בלי מילים הושטתי לה יד והיא לקחה אותה, משכתי אותה בעדינות כמו שאני מזמין אותה לריקוד, העמדתי אותה באמצע הסלון הסתכלתי לה עמוק בעיניים.
שאלתי אותה "אפשר לדבר עם..." והוספתי את הכינוי שהיא בחרה לעצמה.
היא ענתה "כן"
ויצאנו לדרך הסשן התחיל...
המשך יבוא...
אנחנו מתיישבים בדירה שלי,
בהתחלה אני מרוחק, שומר מרחק מכובד כדי לא להיות יותר מדי עליה
בהמשך ככל שהשיחה נפתחת אני מרשה לעצמי להתקרב יותר
אני שואל אותה בערך מאה פעמים איך היא, מה היא מרגישה, ומה היא מרגישה עכשיו
שואל אותה איזה פנטזיות עלו לה לראש לפני שהיא באה
המחסור בניסיון שלה לא נותן לה להיות נגישה לדברים כמו פנטזיות, היא מאוד חכמה אז היא יודעת שהרבה מהפנטזיות שלה לא יכולות לקרות.
בוודאי לא בסשן ראשון עם מישהו
ואולי היה זה הסשן הראשון שלה מעולם...
אני במוד מאוד מכיל, היא מתחילה קצת להיות מוצפת, אני נותן לזה מקום.
זה קצת נרגע, השיחה מסתובבת למקומות אחרים.
היא שאלה משהו על הבמבוק שתלוי, אמרתי לה שהחבלים מאחוריה והיא יכולה להסתכל.
מהרגע שהיא הרימה את החבלים משהו בה היה מרותק, הוא ציינה שהם קשים ממה שהיא חשבה.
הנושא של חבלים לא עלה כל-כך בשיחות שלנו קודם, והיו הרבה כאלה.
היא ידעה מראש שאני לא מכוון לשום דבר במפגש הזה, הדברים יקרו רק כשהיא מוכנה ורק כשהיא תבקש.
היא אמרה שהיא רוצה להרגיש את הניתוק, היא רוצה להיות האדם שהיא יכולה להיות בבדסמ, האדם הזה שהיא עוד לא ממש מכירה
בזמן שגלגלתי את החבל כי באמת לא חשבתי שחבלים ישחקו תפקיד בהצגה של היום.
היא אמרה "אני רוצה להרגיש חבלים"
והיא מיד הוסיפה, "אבל אתה יודע... לא עכשיו להיות תלויה באוויר"
שאלתי אותה על הגבלות פיזיולוגיות קיבלתי תשובה, שאלתי אם היא רוצה להוסיף משהו בגבולות, היא אמרה שלא.
ואז שניתי אווירה בדירה.
מוזיקה סקסית
אורות נמוכים יותר
אני מתחיל בטקס, כמה מילים על איך נראה סשן ואיך ייראה הסשן של היום,
מעט מאוד שליטה הרבה לחוש את המרחב ומה נח לנו.
אני משחק קצת עם המבטים שלה, מסתובב סביבה ורואה את הגוף שלה נדרך בצורה עדינה ונעימה.
אני קצת מוזר ברגעים האלה, קצת חששן ואני שואל לפני שאני נוגע בכל איבר שעוד לא נגעתי.
"אפשר לגעת לך בכתף?"
"מרגישה בנח שאגע לך בשיער?"
זה אמנם מאוד לא זורם, אבל קשה לי להרגיש בנח בלי זה.
אני מלמד אותה קצת על 2 תנוחות, איך עומדים בסשן איתי, איך נראה ברכיים בסשן איתי.
אני ממשיך לגעת, מגע מאוד תמים, מעל הבגדים שום דבר לא מיני.
אני היא מרגישה בנח שאגע בה בעוד מקומות בגוף, והיא החזירה בשאלה שכל-כך אהבתי "איזה סוג מגע?"
ואהבתי את זה כל-כך כי בתור מתחילה בנושא הזה, היא ידעה מתי משהו לא מובן לה מספיק ודורש הבהרה.
אמרתי לה שזה מגע אינטימי אבל לא מיני, כתפיים רגליים גב אבל לא איברים רגישים.
היא אמרה שכן.
שחררתי קצת יותר, הסתובבתי מסביבה ליטופים קטנים על הגב מעל הבגדים, ליטופים בעורף, מה שגרם לה צמרמורת נעימה.
המגע שלי התחיל להיענות בנשימות מהצד שלה, היא מתמסרת יותר ויותר.
מחזיקה את הגוף שלה לא לזוז יותר מדי מהתנוחה האחרונה שאמרתי.
ואז לקחתי את החבל.
אני לא שם חבלים על מישהי מבלי כמה משפטים על בטיחות, מה נורמאלי להרגיש מה ממש לא. מדגים קשירת סינגל על היד שלה, מראה לה שהלחץ לא אמור לעשות חוסם עורקים, ואני רואה מעין מבט תוהה מעין "מה אפשר לעשות עם זה" ובמשיכה אחת של היד שלי אחורה, היד שלה נמשכה איתה וכל הגוף שלה נטה לעברי, ובתוך פחות מנשימה אחת הפרצוף שלה היה קרוב לשלי, מרחק נשימה.
העיניים שלה נפתחו וחיוך קטן עלה לה הפנים, היא הבינה מה אפשר לעשות.
אותה קשירה ביד אחת עוגנה לצד אחד של הגוף, והראתי לה שהמגע שלי מרגיש קצת אחרת כשאחת הידיים חסרת אונים.
התרתי את הקשר הזה וקשרתי את 2 הידיים אחת לשנייה והצמדתי אותן לגוף במעין חיבוק עצמי.
פה קרה הקסם האמיתי.
היא המריאה, מהר.
מיד חיוך ומבט מזוגג, ספייס, אין סיכוי לפספס.
אבל איך זה קורה כל-כך מהר? הייתכן שהיא כל-כך בקטע של חבלים? מעניין כי זה לא עלה כנושא שיחה מרכזי עד עכשיו... אני חושב לעצמי.
אני אומר לה שזה חוסר אונים מדרגה אחרת, יש לה מעין אנרגיה של "אני לא כזאת חסרת אונים" ואז הפלתי אותה על הפוף ששמתי מאחוריה, והיא קצת יותר הבינה, החיוך גדל ולא ירד, והמח שלה כבר לא היה איתנו.
מתוך ענני הספייס היא אמרה "איך אני כל-כך רגועה?"
"את בספייס, וזה כל-כך נפלא" ליטפתי לה את הפנים.
"אבל.. איך זה מהר ככה..." היא מלמלה ואני קטעתי אותה
"תני לזה, תצופי על זה, כל מה שאת מרגישה הוא טבעי, אני פה לשמור עלייך"
ופשוט ישבתי לידה, היא מחבקת את עצמה, אני מלטף והיא מעופפת.
ואז היא הפתיעה אותי
"אני יכולה גם משהו ברגליים?"
נעניתי לבקשה מיידית ותוך כדי אמרתי לה כמה הבקשה שלה יפה.
8 דקות אחר כך והרגליים שלה היו מחוברות אחת לשנייה במעין Lacing עצלני יחסית.
אבל התגובה לא איחרה להגיע, הספייס שלה התחזק היא כבר לא תקשרה מעבר לחיוכים ונהמות קטנות יפות.
תהיתי אם אצליח לקבל תשובה ושאלתי אם אני יכול לנשק אותה בלחי, היא אמרה שכן בחיוך
נישקתי אותה בלחי ואמרתי לה כמה אני גאה בה
ראיתי את הזמן שלנו מתקצר, ידעתי שנצטרך הרבה זמן לאפטר קייר.
התחלתי להתיר, ראיתי את העצבות שלה בגוף שמישהו לוקח לה את החבלים חברים החדשים שלה.
ואז... כשהיא שוחררה לגמרי.
שקט... היא עלתה לגל השני של הספייס, הספייס של הסוף, ליטפתי מלא, לחשתי מילים של גאווה שאני לא יודע אם היא שמעה.
היא ניסתה להתנצל שהיא לא שם, אמרתי לה שתסתום ותמשיך לעופף לה כמה שהיא רוצה.
העברנו את הכרבול לספה ולאט לאט היא התחילה לנחות, העיניים כבר לא עצומות הן פתוחות אבל מזוגגות,
ואז העיניים מתחילות להסתכל על כל מיני דברים
ואז הן מסתכלות עליי
"נחתת קצת, נכון?"
"כן... אבל אני רוצה לחזור לשם" היא אמרה
"אני יודע, ואני מקווה שאזכה להחזיר אותך..." אמרתי "אבל עכשיו אנחנו בשלב של האפטר קייר"
הבאתי לה מים
שניתי את המוזיקה
שאלתי את השאלות של האפטר
דיברנו על הדברים, היא הופתעה מאוד כמה חבלים הרגיעו אותה, הודיתי שגם אני לא צפיתי כזאת תגובה חזקה, היא אמרה שהיא הרגישה עטופה ומוגנת, זה היה מושלם לשמוע.
הסברתי על דרופים
על מה מרגישים בדרך כלל ב24-48 ש של אחרי
הזהרתי אותה שמחר אני אציק לה הרבה לשאול מה שלומה.
היא יצאה מחוייכת, ואני יצאתי גאה בה ברמות.
אני מאוד מקווה לזכות להיות בדנימיקה איתה שוב, אבל מה שברור.
נולדה עוד Rope Bunny
התחת המושלם שלה אצלי בבית בתחילת יום עבודה
מארגן לה מקום מתחת לשולחן שלי שיהיה מעניין בישיבות
הקטע שכתבתי על הסשן די נהרס,
אבל אחד הדברים שזכורים לי ממש,
היה שהיא הצליחה לבטא רצון.
לא היה לה קל, כי זה חלק מהמסע שלה לבטא רצונות, אבל היית ברור שאם היא לא תבטא זה לא יקרה.
בשלב מסוים היא הצליחה להגיד "אני רוצה לגמור"
אמרתי לה בוודאי, אבל בתנאים שלי.
קשירה פנוקציונאלית מאוד:
ידיים מאחורה (לא טיקיי כמו שהיא כתבה חח)
רגל אחת לבמבוק
רגל אחת מקופלת
והופ! הכוס שלה פתוח לתפארת...
הגיע הזמן להציג לה את הצעצוע החדש
המג'יק שלא מתעייף (כי הוא על חשמל דההה)
היא גמרה מהר מאוד את הגמירה הראשונה, שהפתיע ושימח אותי מאוד
הגמירה השנייה הגיעה כשהוספתי לה מגע בכל מיני מקומות בגוף
ואז...
השתמשתי בזה שהמג'יק שלא מתעייף גם חזק מאוד
הגברתי חוזק
היא מתפתלת, רוצה לברוח קצת אבל רוצה להרגיש גם
אני ממשיך
היא קצת נרגעת וקצת נרתעת
אז הגברתי עוד
היא בורחת
העיניים שלה נפתחות
היא אומרת חלש ממש 'זה חזק'
אני מזהה בקול שלה שהיא חושבת שאני לא יודע
אני אומר לה שאני יודע
ומצמיד יותר חזק
היא צועקת (אצלה צעקה זה אחרת מכולם חח)
היא מנסה ממש לברוח אבל החבלים עושים את עבודתם
'דיי פאק' היא מתחננת
אבל אני לא עוצר
סומך על ההיכרות שלי איתה, יודע שהיא לא באדום אלא מנסה לברוח
סף הרגישות עולה...
'פליז אדוני' היא מנסה
אני לא עוצר
מגביר אפילו עוד...
היא נכנסת לספייס מוזר של עונג סבל וחבלים,
אני מתענג ממנה מהלקיחה הזאת
תודה קטנה שלי שאת נותנת לי לקחת.
