איזה יום מתסכל. שבסופו המסקנה שאני לא רוסיה, אלא ישראלית ממוצא רוסי.
כבר ניסיתי את המשפט הזה על כמה, אבל היום הבנתי שזה יותר ממשפט, אלא תיאור מלא של מי שאני.
לא שותה וודקה, לא מעורה בתרבות הרוסית (חוץ ממה שאמא מתעקשת לספר לי תוך כדי "אמא, כמה פעמים כבר אמרתי שזה לא מעניין אותי איך קוראים לו, וזה שהוא נשוי למישהי שמבוגרת ממנו ב- 28 שנה וזה שהם שמרו את זה בסוד קרוב לעשר שנים וזה שנולדו להם ילדים מפונדקאית וזה שגם זה נשמר בסוד וזה שזה מהלך ממש חכם כי ככה הוא יישאר איתה").
לא מתחברת לפאבים בשם פוטין וחבריהם מסגנון מדבדייב.
לא לובשת הדפס מנומר ו/או זברה ו/או נחש. לא נועלת נעליים בצבע כסוף או זהב.
ועוד כל מיני דברים רוסים. וזה כי אני לא רוסיה. אני ישראלית. ממוצא רוסי.
חוץ מזה עכשיו אני בהתלבטות קשה עם עצמי אם ללכת לחדר כושר.
כן ללכת כי אני רוצה להיכנס לכושר,
לא ללכת כי אין לי כח.
כן ללכת כי זה עושה לי מצב רוח טוב,
לא ללכת כי קר שם בחוץ.
אני חייבת לשבור את הדפוס הזה.