לפני 16 שנים. 2 בספטמבר 2008 בשעה 8:05
אתמול היה עבורנו, אשתי-גבירתי ואני, היום הראשון של החופש הגדול!
כן, זה אותו יום בשנה שבו הילדים מסיימים את החופש הגדול שלהם, זאת כמובן בתנאי שההורים עובדים מהבית...
כדי לחגוג את הרגע, שאנו מקווים שיתארך ליום, לשבוע, לחודש ולשנה, התלבשתי במיוחד עבור גבירתי כסיסי מקושט במיוחד:
פלאג ורוד בתוסיק הרך, תחתוניות תחרה סיסיות עד הירכיים, חולצת טי סיסית להפליא ומבט כנוע ומתחנן.
היא חזרה מההסעות אדם חדש, ולמראה הסיסי הכנוע הכורע לרגליה בכניסה לבית היא קלטה את המסר במהירות.
את הקפה של הבוקר היא כבר שתתה כשאני על השטיח, לרגליה, ומאז אנחנו בהתרוממות רוח אמיתית - חיים את החיים ה'רגילים' של אשה שבן זוגה הוא המשרתת הסיסית שלה וגם חברתה הטובה. היום עברתי למכנסונים ורודים הדוקים אבל המסר כבר נקלט אצל המחליטה ואין חזרה...
ורוד הוא יפה!