סיסי עסיסי

אתמול נפגשנו בפעם המי יודע כמה עם זוג חברים יקרים שיודעים עלינו הכול (טוב, למעט הפרטים הקטנים...),
ובעקבות השיחה אתם ושיחות נפש רבות עם אשתי-גבירתי, חשבתי לרשום כאן כמה נקודות חשובות... בשבילנו אין דרך חזרה, ומי בכלל רוצה לחזור אחורה...

אז למה להיות סיסי קוקולד הכי מתאים לי (וגם לאשתי):

- יותר כיף לי לדבר עם אשתי במטבח על כל מיני דברים שבינה לבין המאהב שלה, לתת לה עצות ולשמוע ולהזדהות עם תחושותיה, מלהיות מאהב כזה בעצמי...
- כשאני רואה תמונות או סרטים שמציגים גבר ואשה עושים סקס, או סתם מתנשקים, אני תמיד מזדהה עם האשה (אני רוצה להיות נכבשת, נשלטת, נכנעת, נותנת...)
- כשאני חושבת על סקס ועל אשתי באותה נשימה, אני תמיד חושבת עליה במיטה עם הגבר שלה...
- כשאני חושבת על סקס ועלי, אני תמיד חושבת על הרגע המאושר שאשתי תתן לי את המפתח ותרשה לי לשחק (לאחר שהיא כבר סופקה בכמה וכמה דרכים מרגשות...)
- כשאני חושבת על נשיקה, אני חושבת על גבר שמנשק אותה חזק, כמו שהיא אוהבת. אני כבר התרגלתי לנשיקות מרפרפות קטנות על השפתיים (וכמובן, לפני שהיא נפגשת עם הגבר שלה, רק על הלחיים - שלא לפגוע בליפסטיק שהיא שמה עבורו...)
- אני כבר לא מצליחה לדמיין סקס רגיל ביני לבין אשתי...
- אשתי כבר לא מצליחה לדמיין סקס רגיל אתי...
- חלק מהאהבה העזה שלי לאשתי מתמצה בהשתוקקות שלי לתת לה את הריגוש, החושניות, הרומנטיקה והסחרור חושים שיש במפגש עם גבר אמיתי... להחזיר אותה לתקופה שבה מפגשים עם גברים היו כאלה...
- כשאני קונה לאשתי בגדים יפים, לבנים סקסיים וגרביונים, אני לא חושבת שזה בשבילי, אלא בשבילו... (התרגשתי נורא גם כשהגבר שלה ממש קרע מעליה תחתוני תחרה שחורים מקסימים עם שסע שקניתי לה לכבוד הפגישה שלהם...) הכי אני אוהבת ללכת עם אשתי לקנות לה בגדים...
- אני נורא אוהבת לחשוב על אשתי לבושה יפה ומושך ונשי, כשהחלק שלי בכך הוא להלביש אותה ולהכין אותה ליציאה, וגם לשמור על בגדיה היטב. הכי אני אוהבת 'לגנוב' כמה ליטופים עורגים ורכים של הגרביונים שהעליתי על רגליה היפות עבורו... אם הזדמן לי להסיע אותה לפגישה, זה בכלל מושלם - יש לי את רגליה לנגד עיניי במשך המון זמן יקר...
- כשאני חושבת על הציצים המקסימים של אשתי, אני חושבת על עצמי כחזייה רכה שלה, שמלטפת אותם בעדינות חלושה ומחזיקה אותם במקומם - כשאני חושבת על המאהב שלה, אני חושבת על ידיו החזקות מועכות אותם כמו שצריך...
- כשאשתי אומרת שאני החברה הכי טובה שלה, ושאנחנו חיות כמו זוג לסביות, זה המחמאה הכי גדולה שאני יכולה לחשוב עליה...
- אני אוהבת לדעת שאחרי שאשתי גומרת את הפגישות אהבים שלה, או כל בילוי אחר עם הגבר שלה, היא תמיד חוזרת בסוף הביתה, אלי...

לא, אנחנו לא מתאימים לאף מתכונת מוכרת, אפילו לא למתכונת הקוקולדית המוכרת, אבל אנחנו מאושרות, וכל אחת מצאה את מקומה המושלם במערכת יחסים אוהבת ומושלמת... נכון שלא צריך יותר?...

חולמת...

להיות מגב שמשה המציץ בגניבה
עליכם מתנשקים במשנה תאווה
להיות שטיחון למרגלות מיטתכם
ממתין להיות מדרך רגליכם

להיות שולי השסע בתחתונייך
להרגיש את הזין בדרכו אלייך
להיות הסדין הפרוש מתחתייך
לחוש אותו מפשק את רגלייך

להיות הקולב שבדרך אגב
משליך האדון עליו את בגדיו
להיות חזייה שדרכה הוא מועך
בתשוקה כה רבה את גודש שדך

כבר המון זמן לא כתבתי כאן, אבל החיים לא נעצרו... החוויות שעברנו בינתיים עלו על כל דמיון,
אבל לא הדמיון שלנו...
בא לי לכתוב שוב, ובינתיים טיזר קטן:

תארו לעצמכם משרת/ת סיסי/ת על ארבע בפינה, בבגדי משרתת צרפתייה, עם סינר תחרה, גרביון לבן ונעלי בובה...
עכשיו תארו לעצמכם את אשתו של הסיסי עושה אהבה סוערת, נלהבת, חזקה, עם הגבר שלה - המאהב הגברי שהסיסי קורא לו 'האדון', והיא - 'המאהב שלי'...
לסיום, תארו לעצמכם שבין הזוג המתעלס בהתלהבות חושנית ובין הסיסי הכורע ברך בהשפלה עמוקה מפריד רק קיר...

זו הסצנה שהפכנו למציאות לפני זמן לא רב, אחרי פנטזיות שנמשכו זמן רב...

פרטים יבואו...

היא:

אז מי היתה האישה הזו, הוא שאל אותי, עוד לפני שפקחתי את עיני.
מוח רווי אלכוהול חושב לאט. היתה מסיבה אתמול בערב – את זה אני זוכרת בוודאות.
ואחר כך, השד יצא מהבקבוק.
על מי הוא מדבר ? – הב?ו?ב??סון שלי.
הלילה מבחינתי נפל דבר (האמת שלאחרונה נופלים אצלי כל מיני דברים....)
בחיינו, כך נדמה, אין הרבה לילות, ואף לא ימים בעצם, שבהם אתה חש
שחל שינוי. ברמה של תהליך פנימי.
מעכשיו יש לי ב?ו?ב??סון – בובת המין החדשה שלי. לא אביזר מין קנוי מלטקס.
משהו הרבה יותר משוכלל. הב?ו?ב??סון החדש שלי הוא מסוג אנושי = הסיסי שלי.

אתמול, הצלחתי לראשונה לחפצן את הסיסי שלי, ובאחת הוא הפך לב?ו?ב??סון.
כלי-האימונים למאהבת המושלמת עבור הגבר שלי, שמחכה בקוצר רוח, מזה מס' שבועות ארוכים לפגוש אותי.
אז אתמול היה השיעור הראשון. נראה לי שמספר שיעורים נוספים יעשו את העבודה.

בבוקר נדהמתי לגלות שבב?ו?ב??סון הוטבעו סימנים אדומים. לאור העובדה שהוא אך זה חזר מלונדון, המחשבה הראשונה שעברה בראשי הינה שהסימנים הם יבוא טרי מהממלכה המאוחדת.
ואז הבנתי.... שזו האישה האחרת. שצצה באישון לילה, ונעלמה.

הוא:

נכון שעבדים, ובמיוחד סיסים, היו שמחים אם גבירתם הייתה מתחילה, לפתע פתאום, בלי אזהרה מוקדמת, להתייחס אליהם כמו לגבר במיטה?

אבל, כשזה קרה לו, הסיסי הזה לא ידע אם לשמוח או לבכות, כי אשתי-גבירתי אכן עשתה לי את כל זה, בעקבות מסיבה מוצלחת במיוחד אתמול בערב, אבל מהסיבות 'הלא נכונות'.

אשתי-גבירתי הנחשקת, שכבר שנים לא ענגה אותי בלשונה (ואני בהכנעתי אפילו לא מעז לבקש), החליטה להתאמן עלי כדי לדעת טוב יותר איך לענג את המאהב שלה… במקום להרגיש כמו גבר שאשה מפנקת אותו, הרגשתי כמו בובת מין שנשים בסדנאות בנושא המיניות מתאמנות עליה. כמובן שגם אסור היה לי ליהנות ובטח לא לטפטף, ולמעשה כל מה שמילא את ראשי הקטן היו השאלות התוקפניות שלה – "עכשיו זה בסדר? אתה מרגיש את זה?" וכן הלאה. גם המחשבות שממלאות את ראשי בכל פעם, בעקבות התיאורים העסיסיים והמגרים שלה, בפרטי פרטים, על מפגשי האהבה שלה עם המאהב, חזרו ומילאו אותי בהשפלה מלאה…

במקום לראות אותי כמי שאמור, אחת לאלף שנים, ליהנות מכל שפע המטעמים האלה ששמורים למאהב שלה, אשתי פשוט השתמשה בי כדי ללמוד לענג אותו טוב יותר. היש משפיל יותר מזה? אבל בסוף זכיתי ליהנות, אם כי לא מעינוגיה אלא מעינוגיי שלי, כמו תמיד, ועדיין היה זה אחד המפגשים המיניים המושלמים ביותר שלנו, ואני מחכה בקוצר רוח שפל לשיעור הבא, אולי למפגש הסקת מסקנות ושיפור טכניקות…

סלון. שטיח. כורסה.
על השטיח, למרגלות הכורסה, שוכב סיסי בוורוד עדין על בטנו, פרוס לרווחה ועושה קולות של שטיח.
מולו, פרוס גם הוא, שוכב סיסי אחר, ג'ינג'י, ועושה קולות של חתול.
מעליהם, באצילות, פרוסה על הכורסה אשה שכותבת מכתב למאהב שלה.
רגלי האשה מונחות בנון-שלנטיות על גבו הרך והחמים של הסיסי.
ידי הסיסי מלטפות את החתול שאפילו אינו יודע שהוא עד לסצנה קוקולדית אמיתית.
החתול מגרגר. הסיסי גם. האשה מחייכת ומגרגרת גם היא.
השפלה מתוקה עם חתול.

אחרי 48 שעות, העובדה שזה קרה מתחילה לשקוע. ואני מתחילה להסתגל למחשבה שזה באמת קרה !!
הייתי איתו וחזרתי. באמת זו היתה אני ?

הכל היה כפי שדמיינתי, חזק עוצמתי וגברי. חוויה שכל אישה צריכה לפרגן לעצמה (וכמובן הסיסי שלרגליה), כדי להעצים את הנשיות.
(בעצם לא דמיינתי כלום, כדי לא להתאכזב.)
עברתי חוויה חזקה ומטלטלת. וזה כל מה שאני מוכנה לכתוב בנושא זה.

חזרתי לזרועותיו ה"וורודות" והרכות של סיסי, אשר חיכה לי באהבה. והרגשתי שחזרתי הביתה.

עד כה דבר הגבירה!

ואכן, זרועותיי הוורודות עדיין מתרגשות מגודל האירוע... כל מגע בגופה של הגבירה האהובה שלי, כל מבט בה כשהיא זוהרת ומרצדת, מזכירים לי את מגעו של הגבר ההוא, את המבטים שהוא נעץ ביופיה ואת העובדה שהגשמתה של הפנטזיה החזקה הזו חיזקה אותנו ועשתה לנו טוב, הראתה לנו שאנחנו בדרך הנכונה. אכן, טוב לה להיות עם הגבר האמיתי, אך טוב לה לחזור לזוגיות עם הסיסי שלה – איזה איזון מרתק!

כל קוראת נשית של הבלוג תוכל להבין את ההבדל בין מגע עדין של שפתיים סיסיות מרפרפות לבין נשיקה עמוקה ייצרית ותשוקתית; בין ליטוף רך וענוג לבין מגע גברי חזק ובוטח בעצמו; בין בקשת רשות מתחננת לגעת לבין לקיחת יוזמה כי כך צריך להיות בין גבר לאשה; בין מגע מלא הערצה אך חלוש ומאד סיסי לבין הדבר האמיתי.

אשתי הבינה את זה ועכשיו הכול ברור הרבה יותר. תמיד סיפרתי לה על הפנטזיה הסיסית האולטימטיבית: החזיקי לך סיסי בבית ותיהני לפעמים מגבר אמיתי בחוץ. עכשיו היא מבינה.
אני שמח בחלקי, כי הוא עצום ונהדר, ולמרות חששותיי אני יודע שאנחנו רק מתחזקים מכל זאת.

ברגעים אלו ממש, אשתי-גבירתי בדרכה למפגש אהבים סוער עם המאהב שלה...

כמשרתת סיסית כנועה ופתטית שלה, בבגדי סיסי מגוחכים וורודים מאד, הכנתי אותה בפרטי פרטים למפגש הזה, המסמל את שיא הפנטזיות שלנו זה זמן רב:
אמבטיה, מאסאז', קרמים, לאק, קניית בגדים, הלבשתה בתחתונים ובחזייה, צחצוח נעליים והנעלתן לרגליה, קניית יין לפי בחירתה וצינונו לקראת המפגש, הכנת קונדומים וג'ל, הסעה...

כל שנותר לי, ולכם, לעשות הוא להמתין בהכנעה - אני לפחות עם הכלוב זה מספר ימים כואבים, ועם פלאג ורוד בטוסיק עד שתחזור ואוכל ללקק ממקדשה את שרידי מעשה האהבה שלהם...

אם זה לא יתפתח כמו שקיווינו שתינו, אמחק את הפוסט הזה; אך אם כן, אולי תדעו יותר...

כמה נפלא להיות מסוגל לכרוע לרגלי אשתי-גבירתי הנפלאה והיפה ולנשק את רגליה ואת נעליה לעיני כל העולם...
לדעת גם שאת הגרביונים אני הוא שקניתי ואת הנעליים אני הוא שהברקתי...
לא לשמוע כלל את ה'מוסיקה' האיומה ולהתרכז רק במשימת ההערצה שלפניי...

בלי כל קשר לסרט הנהדר והקשה שמוצג כרגע, ועם המון קשר לסרט אחר, צרפתי, רציתי לספר על משהו שאנחנו קוראים במיטה, לפני השינה.
אשה חכמה אחת, שקוראת את הבלוג, המליצה לנו על בלוג של זוג קוקולד:

http://tomc.hebrew-site.com

בלוג שלוכד, כבר כמעט שנתיים, את מהלך הפיכתו של הבעל לקוקולד, ואשתו - לקוקולדרס, בשלושה קולות.
אני מדפיס את זה מההתחלה לסוף ואשתי מקריאה לנו. זה מרגש וגם מחרמן, זה אמיתי וזה מתפתח. אשלח כאן רק שני דברים לבעלי הבלוג:

1. תודה ענקית;
2. בעיניי, אם אתה קוקולד, אתה פחות גבר. סיסי קוקולד כמוני הוא רק הקצנה של המצב הזה, הקצנה שמקלה על כל הצדדים לעכל את זה. אם גבר אחר מזיין את אשתך, ואתה משרת אותו ואותה, ונכנע ומוותר על גבריותך לטובת גבריותו, אתה פחות גבר. נקודה.

העניינים אצלנו מתקדמים מהר ולאט...
אשתי-גבירתי כבר נפגשה עם הגבר החדש שלה שוב, בבית קפה ובלחץ זמן, הפוטנציאל קיים ומחכה למימוש...
גם להלביש ולהכין ולהסיע אותה לא יכולתי - הפגישה התקיימה בבוקר, והגבירה שלי הייתה לחוצה בזמן...
הודות לחינוך שאני מקבלת בזמן האחרון ממנטורית נהדרת, הצלחתי לכבוש כמעט לגמרי את הנטייה הסיסית הפתטית שלי להיעלב ולעשות פרצופים, ובמקום זאת, להיות בת-לוויה ומשרתת טובה לאשתי - להכיל את רצונה ואת תענוגה ואת העדפותיה...
בכלל, כל מה שקורה לנו הוא, מבחינתי, בעצם תרגיל בכיבוש האגו, מה שהייתי צריכה לעשות כבר מזמן אם הייתי רוצה להיות משרתת וכנועה טובה באמת... החיים כנשלטת יכולים להיות טובים כל כך כשהאגו מצטמצם לו למימדיו הרצויים - כשהנשלטת לומדת להכיל את גבירתה ולהפוך כלי לשירותה ולנוחיותה במקום לחפש תמיד, וגם דרך מניפולציות, את מה שנוח לה, לשפחה...
אין משמעות הדבר שאני אוהבת את עצמי פחות, אלא שאני מפנה את אהבתי העצמית הזו כאנרגיה נוספת לחיזוק היותי משרתת, סיסי קוקולד לאשתי, החברה הטובה שלה, בת זוגה האוהבת - כלומר, אני מפנה את אהבתי אל עצמי לאהבתי אליה... מילים אף פעם לא ידעו ללכוד רגשות, אולי רק כיווני רגשות...

בפעם הבאה שהם ייפגשו, אני מקווה שאולי במסעדה לארוחה נינוחה... כמו ב'סינמה פרדיסו': תהיה נשיקה או לא תהיה נשיקה?...
אם תהיה, היא הלא תקבע את מעמדי כקוקולד, לא סתם קוקולד אלא סיסי קוקולד, שאפילו הנשיקה שלו היא סיסית, חלושה, מרפרפת לעומת נשיקת הגבר האמיתי....

חוץ מזה, ואני מבטיחה לעדכן יותר, הנה פרומו למודעה שלנו:
אנחנו מחפשים זוג פמדום, נשוי או לא, העיקר שחי באושר ובאהבה ובידיעה שהאשה שולטת והגבר סמרטוט לרגליה. למשחקים, להיכרות מעמיקה, ליציאות תרבותיות ולשיחות - זוג שאתו אפשר, בכל מצב, להיות אמיתיים, לא לשחק.