סיסי עסיסי

אתמול נפגשנו בפעם המי יודע כמה עם זוג חברים יקרים שיודעים עלינו הכול (טוב, למעט הפרטים הקטנים...),
ובעקבות השיחה אתם ושיחות נפש רבות עם אשתי-גבירתי, חשבתי לרשום כאן כמה נקודות חשובות... בשבילנו אין דרך חזרה, ומי בכלל רוצה לחזור אחורה...

אז למה להיות סיסי קוקולד הכי מתאים לי (וגם לאשתי):

- יותר כיף לי לדבר עם אשתי במטבח על כל מיני דברים שבינה לבין המאהב שלה, לתת לה עצות ולשמוע ולהזדהות עם תחושותיה, מלהיות מאהב כזה בעצמי...
- כשאני רואה תמונות או סרטים שמציגים גבר ואשה עושים סקס, או סתם מתנשקים, אני תמיד מזדהה עם האשה (אני רוצה להיות נכבשת, נשלטת, נכנעת, נותנת...)
- כשאני חושבת על סקס ועל אשתי באותה נשימה, אני תמיד חושבת עליה במיטה עם הגבר שלה...
- כשאני חושבת על סקס ועלי, אני תמיד חושבת על הרגע המאושר שאשתי תתן לי את המפתח ותרשה לי לשחק (לאחר שהיא כבר סופקה בכמה וכמה דרכים מרגשות...)
- כשאני חושבת על נשיקה, אני חושבת על גבר שמנשק אותה חזק, כמו שהיא אוהבת. אני כבר התרגלתי לנשיקות מרפרפות קטנות על השפתיים (וכמובן, לפני שהיא נפגשת עם הגבר שלה, רק על הלחיים - שלא לפגוע בליפסטיק שהיא שמה עבורו...)
- אני כבר לא מצליחה לדמיין סקס רגיל ביני לבין אשתי...
- אשתי כבר לא מצליחה לדמיין סקס רגיל אתי...
- חלק מהאהבה העזה שלי לאשתי מתמצה בהשתוקקות שלי לתת לה את הריגוש, החושניות, הרומנטיקה והסחרור חושים שיש במפגש עם גבר אמיתי... להחזיר אותה לתקופה שבה מפגשים עם גברים היו כאלה...
- כשאני קונה לאשתי בגדים יפים, לבנים סקסיים וגרביונים, אני לא חושבת שזה בשבילי, אלא בשבילו... (התרגשתי נורא גם כשהגבר שלה ממש קרע מעליה תחתוני תחרה שחורים מקסימים עם שסע שקניתי לה לכבוד הפגישה שלהם...) הכי אני אוהבת ללכת עם אשתי לקנות לה בגדים...
- אני נורא אוהבת לחשוב על אשתי לבושה יפה ומושך ונשי, כשהחלק שלי בכך הוא להלביש אותה ולהכין אותה ליציאה, וגם לשמור על בגדיה היטב. הכי אני אוהבת 'לגנוב' כמה ליטופים עורגים ורכים של הגרביונים שהעליתי על רגליה היפות עבורו... אם הזדמן לי להסיע אותה לפגישה, זה בכלל מושלם - יש לי את רגליה לנגד עיניי במשך המון זמן יקר...
- כשאני חושבת על הציצים המקסימים של אשתי, אני חושבת על עצמי כחזייה רכה שלה, שמלטפת אותם בעדינות חלושה ומחזיקה אותם במקומם - כשאני חושבת על המאהב שלה, אני חושבת על ידיו החזקות מועכות אותם כמו שצריך...
- כשאשתי אומרת שאני החברה הכי טובה שלה, ושאנחנו חיות כמו זוג לסביות, זה המחמאה הכי גדולה שאני יכולה לחשוב עליה...
- אני אוהבת לדעת שאחרי שאשתי גומרת את הפגישות אהבים שלה, או כל בילוי אחר עם הגבר שלה, היא תמיד חוזרת בסוף הביתה, אלי...

לא, אנחנו לא מתאימים לאף מתכונת מוכרת, אפילו לא למתכונת הקוקולדית המוכרת, אבל אנחנו מאושרות, וכל אחת מצאה את מקומה המושלם במערכת יחסים אוהבת ומושלמת... נכון שלא צריך יותר?...