סיסי עסיסי

על סמך היכרויות עם עבדים-לנשותיהם אחרים, מסתבר שזה נכון - רבים מהסיסים החלושים הדבוקים בכניעה לנעלי נשותיהם/גבירותיהם הם אנשים חזקים ואסרטיבים מחוץ לבית. זו גם התמונה המתבררת מהעולם הרחב - מבלוגים ומאמרים בנושא.

בעבודה אני דומיננטי והחלטי, ובבית אני המשתמש הבלעדי במקדחה ובמסור החשמלי (אם כי לאשתי-גבירתי הבעלות על הצביעה). אני אוהב טיולים קשים בשטח עם המון קשיים ואתגרים. אז הסיסיות שלי אומנם קיימת, אבל מודחקת (או שההיפך הוא הנכון?).

עכשיו חזרתי מ'סשן' של נגרות בשמש החורפית הנעימה, ואני כולי רוטט מחדוות יצירתיות וכוח (ומעוצמת רטט המקדחה). אבל אני מכין משהו בפקודת גבירתי. נצלי את ה'גבר' לעבודות מסוג זה - אך ודאי שהוא עושה את כל הדברים ה'גבריים' הללו כשהוא נעול מתחת לתחתונית הוורודה שלו...

וזו הסיבה שכה קשה לי עם הרעיון של כניעה לגברים במסגרת 'תפקידי' כקוקלד של אשתי - בעבודה ובחיים אני מרגיש שאני יכול בקלות לשלוט על רובם.
אני גם די בז לסוג הגבריות הפתטית המקובלת במחוזותינו. יעידו על כך סאביות רבות כאן. סתירה נוספת שקשה ליישבה.

אבל כל הסתירות הללו הופכות את החיים לכה מעניינים ומאתגרים!