אני מלקק את שפתי הכוס שלך, מצקצק בלשוני תוך מציצת הדגדגן, כמו טועם יין, מתאמץ לספוג את הטעמים ולא לפספס טיפת ארומה.
את יושבת על הכורסא, אני על הברכיים. ירכייך סוגרים על לחיי, מרגיש את המאפרה שהנחת לי על הראש ככיפה ומשתדל להשאר יציב ככל שניתן, רק שלא תיפול. פשוט מעדיף להמשיך לטעום אותך ולא את טעם האפר שתכריחי אותי ללקק מהרצפה.
מבין ירכייך אני מצליח לשמוע את נשימותייך ההולכות ומעמיקות, נעצרות מדי פעם בגניחה חרישית, מדי פעם שאיפה מהסיגריה מלווה בנשיפת עשן. למרות הסיטואציה המטריפה את חושיי המאפרה על ראשי מאלצת אותי להישאר מאופק ולמצוץ אותך בזהירות ואת מתענגת על הרוך והשלוה שמייצרות שפתיי ולשוני.
ידך המכווינה עוזבת את קווצת השיער באחורי ראשי, 'לך תביא לי בירה'. תוך כדי תמיכה בידי במאפרה שלא תיפול אני רץ למקרר במטבח, פותח בקבוק גולדסטאר ורץ איתו בחזרה אל בין רגלייך. את לא צריכה לומר מילה, כדי שראשי יחזור למקומו. המאפרה חוזרת אל על ראשי, אני ממשיך לתמוך בה בידי בעוד ידי השניה מניחה את בקבוק הבירה לידה. שרירי הגב והבטן שלי מתאמצים קשות לייצב אותי על ברכיי בין רגלייך בשעה שפרצופי נצמד שוב אל הכוס שלך לספוג את כל הטוב של מיצייך. את מניחה את רגלייך על כתפיי וממשיכה להפליג למחוזות של עונג. נשימותייך חוזרות ומעמיקות, נעצרות מדי פעם בגניחה חרישית, שאיפה מהסיגריה או לגימה מהבקבוק, שמונח חזרה על ראשי.
איך אני אוהב לשרת אותך ככה. כמו חפץ רב שימושי.