אורגת מילים

בלילה נכנסנו למיטה ביחד. עירומים בלי בגדים עם מגע.

קודם לכן הזדיינו בסלון בפראות הזאת שלנו. על הספה, על השולחן הנמוך, בעמידה.

בסבב בלתי מתפשר של חדירות בוחשות, ומאמצי שרירים.

אתה חודר לי לגוף ומפריח את הנשמה

ושואג אל תוך קרביי

וכשאתה גומר בתוכי

אני מתמלאת באושר עילאי.

כן, אלו רגעי האושר העילאי שלי.

כשאתה משתמש בי כך ומתענג בי כך

אלו אנחנו

כאן ועכשיו

כן, חסרות לי ההרפתקאות המשותפות שלנו.

ההן, שהיום כלבות אחרות שלך כותבות אותן.

אני יודעת שזה בגללי, ועדיין זה חסר לי.

קשה לי שלא לקנא, אני מבינה את עוצמת התחושות שלהן.

מבינה עד כאב.

רק דבר אחד אני יודעת, אף כלבת לנז'רי לא נושמת אותך כמוני.

אתה תגיד שאני ממהרת להרים ידיים, שישר אני רואה חורבן עולם וסוף, שאני לא עוצרת לנשום.

אתה צודק.

אבל ככה זה כשאתה יוצר אותי. 

יצרת אותי, עיצבת אותי, עיגלת בי פינות, חידדת בי תחושות. הכל שלך.

ופתאום שגרה. רוטינה.

אני סביב עיסוקיי הביתיים, אתה על קו תוכנית טלוויזיה אהובה וזונות חדשות על מחשב.

גם ישנות.

ושכחנו לגעת.

ואני בכלל יש לי קטע כזה של מגע איתך.

אפילו בקצה האצבע, בקו המכנסיים. כמו לאשש שאתה שם.

כמו לנשום.

וכשאנחנו חווים גל רוטינה נעלמת הנגיעה בינינו. זה לא רק סקס. הרי לפעמים אפשר להזדיין בלי באמת לגעת.

זו יכולה להיות ההיצמדות שלך אליי כשאני עושה כלים, או הנשימה שלך בתוך האוזן שלי, או סתם הסטת שיער, או חיכוך זרועות לא מכוון או כאפה אימתנית מפתיעה או נשיכה מצמררת בעורף.

מגע.

שיהיה הכי שולי בינינו, אבל שיהיה.

כי כשאין את המגע הזה אין אני. 

זה ככה פשוט וברור לי. אני נופלת לתהומות, אני הולכת לאיבוד, אני קורסת בין עולמות.

תגע בי.

המגע שלך נותן לי ממשות

המגע שלך יוצר לי הוויה

המגע שלך מקיים אותי

ומקים אותי

העננים השחורים שבראש שלי מתפזרים, הרעש נחלש.

המגע שלך מחיה אותי

תציל אותי- גע בי

אני כבר לא כאן. בעצם, מעולם לא הייתי.

ואפילו כשלא הייתי, כבר הוחלפתי.

ואיפה אני עכשיו? ולמי אני שייכת? כי גם מעצמי נגזלתי

רב המרחק בינינו. 

מקום שנשבענו בו לאמת הולך ומתמלא בכזב. מה נהיה מאיתנו?

אוהבת לא אוהבת

והתיקון? אפשרי?

אני כבר לא בטוחה

אולי צריך לקרוא לדברים בשמם, וזהו.

קשה כשאול קנאה.

מה נשאר לי?

וי קטן ליד כל חלום שהגשמתי לי. גם ליד חלומות גדולים.

החלום הבא- קעקוע שיאמר לכולם שאני שלך.
אבל זה יחכה כשאהיה ראויה לך.

קעקוע זה נצח
כמו האהבה שלי אלייך.
נצח.


יש לנו זמן, לא?

תהדוף אותי למקום בו הצל מתגבר על תאורת הרחוב
בפינת חצר קטנה מוסתרים מהעולם
וכל רחשי הסביבה מעידים מזכירים כי יש חיים מעבר לעולם שלנו.

ואז תצמיד אותי לקיר, ותלחץ על כתפיי
ואני אבין שזה הרגע שבו אני נדרשת לכרוע
ואכרע לרגלייך
ממתינה
מתבוננת במבט המנצח שלך ובידייך המשחררות את החגורה
והזין שלך יקפוץ החוצה
גדול עוצמתי וחזק
ואתה תעמוד מולי
במלוא עוצמך ובמלוא אונך
ותגיד
"תמצצי, זונה"
ואני בשמחה של כלבות קטנות אתענג על ההזדמנות ועל האפשרות
ואתרגש מהמחשבה שהנה אנחנו כאן חשופים וכל כך מוסתרים
ואני הזונה שלך
אמצוץ אותך בלי בושה
ואעלוץ מהמחשבה שתגמור לי בפה
ואהנה מכל רגע בו תזיין את הפה שלי כאילו היה כוס פעור.
כי אתה יכול.
וכשתגמור
תצמיד את ראשי אלייך, ותתרוקן עמוק בתוך הגרון.
ותחייך אליי.
ותנשק לי את המצח, כי אתה מרוצה.
ונמשיך אלייך לדירה.

אני אוהבת אותך.

סטירה
ועוד אחת
ועוד
ועוד
לחי בוערת
סטירה
ועוד אחת
ועוד
ועוד
לחי שניה בוערת

שיניים ננעצות בעורף
נסגרות על גוף
ראש מיטלטל מצד לצד
כמו חיה רעבה התולשת בשר מקורבנה

פיק ברכיים
תחתונים רטובים

אני רוצה לאבד את בתוליי עם נשים.
אני מרגישה מוכנה כבר. רוצה כבר.
אני מסתובבת עם זה כבר הרבה זמן, אתה יודע. אנחנו נוגעים בזה מדי פעם. אני אף פעם לא יודעת אם אני מצליחה להעביר אלייך את הרצון שלי, ואני לא מצליחה להבין ממך אם אתה חושב שאני יכולה או אם זה משהו שבכלל בא לך לעשות איתי.
האמת היא שאיכשהו הייתי בטוחה שזה יקרה כבר בקיץ האחרון, אבל אז השתבשו כמה דברים.
עכשיו אנחנו בסדר, לא?
אני חושבת שאני מוכנה, ואני יודעת שאני אהיה טובה. טובה באופן שישמח אותך, שיענג אותך שיגרום לך להיות מרוצה. אני כל כך רוצה לעשות אותך מרוצה.
אבל זה לא רק זה, אני באמת רוצה לעשות את זה. אני רוצה ללמוד. אני רוצה ללמוד להיות טובה. אני אהיה.

זו מן פנטזיה כפולה שיכולה להתממש באחת.

אני רוצה לענג מישהי, לרדת לאישה. אף פעם לא עשיתי את זה, ואני מוכנה לזה. מרגשת אותי המחשבה שאתה תצפה בי מענגת אישה אחרת. זה לא משהו שיכול לשמח אותך? אני רואה אותך עם ג'וינט או עם כוס יין ביד, מתבונן, מחייך, מעביר יד ומלטף לעצמך את הזין.
מבסוט לאללה.

הפנטזיה היותר גדולה שלי היא להיות הכלבה שלך כשמישהי נוכחת. ואם לדייק יותר – ששניכם תשתעשעו בי.
פעם כשאמרת לי שאולי תיתן אותי לחברה ההיא שלך שתשתעשע בי, זה הפחיד אותי נורא. עכשיו אני מפנטזת על זה.
מישהי שתזיין אותי. בגלל זה חילקתי את הרצון שלי לשניים, כי לא בטוח שמישהי שמוכנה שארד לה תרצה גם לזיין אותי ואולי לתת פה ושם כאפה. אני רוצה שמישהי תגיד לי "זונה קטנה".
אני רוצה לשמש אותך בסיטואציה שכזאת. שתדגים עליי את יכולות הזיון המופלאות שלך, שתזיין אותי באכזריות כמו שאתה עושה ואני כל כך אוהבת, שתשתמש בי להאדיר את שמך.אני מובנת?
שתגיד לי קומי, תתפשטי, תסתובבי, תכרעי.
אני רוצה להיות הכלבה שלך. צעצוע.
כמו בפעם ההיא כשציווית עליי להתפשט במרכז החדר, לעיניהם של צופים אחרים, הצגת אותי לפניהם ודיברת עליי כאילו אני לא שם. משפיל ומחרמן כאחד.
אני רוצה לראות אותך אדון הסיטואציה, זה שמכתיב את תנאי השימוש בי, גם לה.
אני מדמיינת את השיחה ביניכם, זו שעוסקת בי, שניכם על הספות, מדברים, מעשנים משהו, או שותים. מדברים בי או בכל דבר אחר שמעסיק אתכם, בזמן שאתם מעבירים אותי ביניכם – פעם מוצצת לך, פעם יורדת לה.
כלי.
או שתשלח אותי לחדר להמתין לך, על ארבע עירומה, בזמן שאתם לוקחים את הזמן שלכם.
שתזיינו אותי במקביל. היא מזיינת את הכוס שלי, ואתה עומד ומזיין את הפה שלי, ושניכם מרוצים מהכלבה. ממני.

זו הפנטזיה שלי.
שתשתמש בי לעיני אחרות.
שאהיה הזונה, הכלבה שלך.
שאהיה הכלי המשמש אותך.


אלא אם כן, אתה חושב שאני לא מתאימה לזה או לא אעמוד בזה. אתה מכיר אותי טוב ומכיר סיטואציות כאלה.
הרצון שלי קיים והוא אמיתי.
אני הייתי שמחה אם היינו מרחיבים את השימוש בי. אני רוצה ללמוד עוד, לחוות עוד, ואני רוצה שתהיה מרוצה.
אתה חושב שזה אפשרי או שאני סתם מתלהבת?

הלילה
אני
אדמיין
את
החיבוק
ש
ל
ך