לפני 15 שנים. 7 במאי 2009 בשעה 10:32
מונחת על ברכיו
ישבני גלוי לפניו.
כמו הנשמה.
ידו נוגעת לא נוגעת
כמו מסמנת לעצמה
את מקום הכאב.
קצב פעימות הלב מואץ
עוצמת עיניים
ממתינה
אחת
שתיים
שלוש
הכאב חוצה את גופי
חודר
פועם
תודה. הייתי זקוקה לזה.
עכשיו שקט.
