לפני 15 שנים. 8 במאי 2009 בשעה 12:25
מוזר.
דווקא המקום הזה, שנועד למלא צורך אחר בכלל
דווקא במקום הזה, שמאפשר להביא את מלוא הכאב
דווקא כאן, נובעת ממני הרכות הזאת.
אלייך.
כמו היה המקום הזה הפינה האינטימית של שנינו.
על אף כך וכך צופים ליום, וכך וכך מגיבים אחת ל...
כאילו שרק אנחנו כאן. אתה ואני. באינטימיות מזהירה.
דווקא במקום הזה הכי קל לי לכתוב כמה שאני אוהבת אותך.
מוזר, לא?
והחיבוק מקודם עדיין בתוקף.
חזק ואוהב.