תשתמש בי כמו בחפץ למילוי תאוותייך.
אני שלך.
וזה הכי פשוט שיש.
שלך.
יש עונג, שאני לא בטוחה שאני יכולה להעביר במילים,
כשאתה משתמש בגוף שלי לצורך עינוגך.
זוכר שכשרק התחלנו, היית מכסה לי את הראש בכרית, מעלים אותי,
הופך אותי לחור בלבד, חור כמו של כל אשה אחרת? אהבתי את זה.
חפץ.
לפני שבועיים, כשזיינת אותי על הספה שלך, מציב אותי במנח בו אני על ברכי, ישבני למעלה, כל כולי פעורה לפנייך, ואת ראשי הצמדת לספה.
הרגשתי איך כל המהות שלי הופכת להיות כו?ס אחד. מצחיק?
התחברתי לכוס שלי. הייתי כוס. לא הייתי אני.
אני לא טובה במינוחים, אתה יודע.
אבל אני חושבת שבאותו הרגע חוויתי סוג של סאב ספייס. זה אפשרי?
בדרך כלל הסאב ספייסים שלי נקשרים לכאב, והנה כאן לעונג מזוקק.
אני משמשת אותך, עוד רגע תתרוקן לתוכי, אני לא כלום, רק כוס. כלי.
ריחפתי אז.
זה קרה לי גם אתמול בלילה כשזיינת אותי.
קיפלת אותי כמו כדור. הרגליים שלי באוויר, ושוב אני פעורה לפנייך, ואתה חודר והולם בי שוב ושוב ושוב.
עפתי.
ברגעים בהם אני מרגישה כאילו אני ממלאת את הייעוד שלי - לשמש אותך- אני מרחפת מאושר.
זה חזק יותר מכל סם.
אני שלך.
תודה שאתה בוחר להשתמש בי.
לפני 15 שנים. 8 ביוני 2009 בשעה 20:07