שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

טקסטולוגיה

אחרי הרבה הרבה זמן שלא כותבת
ונטילציה לעצמי
כותבת את עצמי
כאן
לפני 6 שנים. 3 במאי 2018 בשעה 10:52

כשבחדר עובד מזגן קר ואני מתחת לפוך ואתה כבר מעל לשמיכה, מתעורר לפני ושולח יד ארוכה. חופן שד, צובט פיטמה ובגירוד ציפורניים חזק לאורך הגב מגיע מאחור בין הרגליים שלי ומרגיש כבר כמה רטוב מהדרך הקצרה/ארוכה שהיד שלך עשתה. זה סימן לקריאת השכמה. זה סימן לפנות מעט את ערימת הכריות הרכות סביבך, למשוך אותי להסתובב אלייך שאוכל לטמון את הראש בתוכך ולהרגיש את השערות מדגדגות קצת, מעקצצות טיפה ומלטפות לי את הפנים.

להריח אותך, כמה אני אוהבת את הריח שלך.       להרגיש את הגוף החום שלך, חום של בוקר. של שינה עמוקה. חום.

מרגישה איך הגוף שלך מתעורר [באגדות היו אולי כותבים כאן לאט לאט אבל בעצם זה מהר מהר]. ממשיכה להרגיש את היד שלך בין הרגליים שלי. עוד . הוספת כאן פתאום גם ויברטור קטן ורועד לתגבורת? ועוד. וגומרת.

ואחרי זה אתה נכנס אלי.
ואני נכנסת אליך.
ואתה בפה שלי.
ואני לפנייך.
כורעת.
פותחת.
מקבלת אותך.
ואתה מסמן אותי בסימן נוסף.
ואני גומרת (שוב) ואתה גומר.

רציתי לצאת לעבודה בלי להתקלח ולהוריד ממני את הריח שלך.
קריאת השכמה. זמן להעיר את כולם ולצאת.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י