שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

טקסטולוגיה

אחרי הרבה הרבה זמן שלא כותבת
ונטילציה לעצמי
כותבת את עצמי
כאן
לפני 6 שנים. 22 במאי 2018 בשעה 8:36

אני ממשיכה להיות נפעמת (מישהו אחר רק אתמול אמר על זה "מתרגש") מהיכולת של הכוחות הפנימיים שלי/שלך/שלנו לעמוד מול מאמצים שונים ולא להגיע לעיוות או כפיפה או עקמומיות או כל דבר דומה, אלא להפעיל מולם את מאמצי ההתנגדות. זה מעורר בי תהייה: כמהנדס, באמת אפשר להעריך את הכוח שניתן היה להפעיל בביטחה על המבנה?

 

נקלף לו גלד בצל נוסף. הושלך ונגרס. מתחתיו נגלה איזור שכמעט היה נעלם וכשנחשף כל החושים בישרו על הגעגוע אליו. ערגה שצמחה עם דשן שלא מהסוג הנכון אבל שבכל זאת צימח עלים רעננים והיכה שורשים חזקים.

כשמדברים מגיעים למקומות נפלאים.

---------------------------------------------------------------------- 

מתנה שלישית במניין בדרך. סמל לרנסאנס העכשווי ותזכורת לפריט שהיה קיים אך נעלם. stay tuned

 

 

(זר לא יבין זאת: מרית שחורה שעל הקיר, איפה הכי כדאי להרגיש אותך בכל העיר?)


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י