לפני 7 שנים. יום רביעי, 6 ביוני 2018 בשעה 9:33
תודה לך על תקופת הלונה פארק האחרונה.
בלעדייך, בלעדיי מה שעשית, כנראה לא הייתי מחייה את עצמי מחדש, מרחיבה ומעמיקה גבולות. הזוגיות. האהבה. האינטימיות. הסקס. התשוקה. הסערה. הרגש.
החיים.
תודה לך על רגעי הבכי וגם על רגעי הצחוק.
מגלה את עצמי מחדש.
מה שהיה אסור ומה שהיה מותר נחשף. וגם מה שהיה קבור בעבר. כמה שנאתי. כמה רציתי לפגוע חזרה. כמה רציתי לסגור ולא לפתוח.
הסדקים שיצרת כמעט הולחמו כולם מחדש.
משבר גיל ה-40. משבר גיל ה-50. ממשיכה לשאול את עצמי אם זה מעניין ?
זה בכלל הגיוני שאני אומרת לך תודה על זה?
אפשר להגיד שטוב לי.
אפשר להגיד בפה מלא שאני גם חושבת שממש מגיע לי להרגיש כך?
הכתוב מתייחס מתייחס לזכר ולנקבה כאחד/ת