חלפו להם כמה חודשים של משחקים, השפלות קטנות וכניסה משותפת לאתרים של BDSM ובעיקר FEMDOM. כמו שציינתי קודם, אני די הזדעזעתי בהתחלה מהתמונות שראיתי. עד היום מחטים, הפרשות וכו' די דוחים אותי. מה שכן מצא חן בעיני, ובסופו של דבר גם העבד הודה שזה אחד הדברים שהכי מדליקים אותו, הוא קולר.
יום שבת בהיר אחד, נסענו אל מתחם הביג בבאר-שבע, שם יש הום סנטר (ממש פרסומת) ומצאנו את עצמנו מחפשים קולר לעבד. המבחר לא היה משהו, אבל כבר מהתחלה בלט לו סט של קולר ורדרד עם רצועה חזקה. פניו של עבדי נעשו אדומות כמו סלק בזמן שניסיתי למדוד דרך הניילון של הסט את מידת ההתאמה של הקולר לצווארו.
בסוף התרציתי, זה יהיה הקולר של הכלבלב שלי. שלחתי אותו, כמו שהוא, אדום וחרמן לקופה, לשלם על קולר העבדות החדש שלו, ואילו אני המשכתי אל מחלקת עיצוב הגינה, לבחינה מדוקדקת יותר של שלשלאות, וחבלים...
אם הבלוג מוצא חן בעיניכם אנא הגיבו, מבטיחה לקרוא כל תגובה.
לפני 15 שנים. 21 במרץ 2009 בשעה 15:09
