באחד מימי חול המועד האחרונים, שלחתי את העבד לתלות את הכביסה. הוא היה לבוש רק בתחתוני הבוקסר ובקולר הורוד שלו. אחרי מספר דקות, קמתי בעצמי לפקח על הנעשה עם העבד. להפתעתי גיליתי שהעבד קנה לאחרונה חבילה חדשה של אטבי כביסה והוא החל להשתמש בה. מיד סתרתי לו, ונזפתי בו על כך שחבילת אטבים חדשה חייבת לעבור אינספקציה לפני שהיא מקבלת אישור לשימוש על הבגדים שלי. העבד התנצל אך הוריתי לו מייד להוריד את כל האטבים החדשים בהם הוא השתמש, ובסיום לשכב על הספה עם חבילת האטבים החדשים בידיו.
"עכשיו נבדוק ביחד עד כמה טובים האטבים החדשים שקנית, עבד..." אמרתי לו תוך הדגשת המילה האחרונה. מייד הידקתי שני אטבים אל פיטמותיו.
הוריתי לו להוריד את התחתונים, וכהרף עין, קישטו שני אטבים נוספים את שק האשכים שלו. כעת נשארו לי עוד 16 אטבים חדשים לבדוק על העבד, אכן בעיה. החלטתי באותו רגע שאומנם שטח הפנים של פיטמותיו של העבד קטן הוא, אך מלכה מיומנת כמוני כמובן, יכולה גם יכולה להסתדר.
אני מקווה שהשכנים לא כעסו על הצרחות של העבד...
חג שמח לכולם.
לפני 15 שנים. 14 באפריל 2009 בשעה 12:46