אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 5 שנים. יום שני, 17 באוגוסט 2020 בשעה 0:15

 

פעם היה די להניח עפרון על הנייר

והעט היה נובע ונשטף מתוך המחשבות שלי ישר לתוך הדף

 

פעם הייתי חתלתולת מקלדת

הייתי מתלטפת עם האותיות 

לוחצת אותן, מוחצת אותן

משוררת אותן לעולם.

 

היום המילים מתערבבות לי

המחשבות מתרוצצות לי

אנשים נעלמים לי

רגעים נחרטים בי

 

ושלמה המלך הלא אמר 

"פעם היו בי עוד אנשים

נותרו בי רק שמות, גם ים מוחק שמות כתובים בחול" 

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י