סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 3 שנים. 17 באוגוסט 2020 בשעה 1:15

 

פעם היה די להניח עפרון על הנייר

והעט היה נובע ונשטף מתוך המחשבות שלי ישר לתוך הדף

 

פעם הייתי חתלתולת מקלדת

הייתי מתלטפת עם האותיות 

לוחצת אותן, מוחצת אותן

משוררת אותן לעולם.

 

היום המילים מתערבבות לי

המחשבות מתרוצצות לי

אנשים נעלמים לי

רגעים נחרטים בי

 

ושלמה המלך הלא אמר 

"פעם היו בי עוד אנשים

נותרו בי רק שמות, גם ים מוחק שמות כתובים בחול" 

 

 

לאכאןכמעט - מזדהה.
שמא זה הזמן, הגיל, עומס אירועים על המוח, הכל ביחד?? 🤍
לפני 3 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - חחח אהבתי את שלמה המלך :)
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י