סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 4 שנים. 21 באוגוסט 2020 בשעה 20:46

 

אבל בפנים היא כבר הייתה מלכה ומאהבת
הסתחררה בנשפים בארמונות מכושפים


ואותה תפילה קטנה הלכה איתה את כל הדרך
למצוא לה נפש תאומה
היא תיפתח לה כמו פנינה


יש כזאת תהום
בין העולם בחוץ לזה בפנים
אנחנו מכוסים עננים


מזל שיש לי מדרגות
שחצובות בתוך תוכי
שמוליכות למקום סודי

 

* יהלי סובול

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י