לפני 4 שנים. 10 בספטמבר 2020 בשעה 4:54
לכתוב ספר עב כרס על לילות עמומים של שינה במכונית.
הרגעים הבלתי מתוכננים בהם אני מאבדת שליטה על העייפות באמצע הדרך בלי שום התרעה מראש, העיניים ניטרקות בלי שום יכולת לשלוט בהן עוד, הצבעים והאורות המרצדים על הכביש נראים כמו חגיגה לא ברורה של יום העצמאות, ואני כבר מבינה שאם לא אסטה מהדרך כדי לתפוס תנומה, אסטה מהחיים, הכבישים יתפסו אותי לא מוכנה בעליל והתנומה תהיה מפתיעה ונצחית.
איך אמר שלמה "המלך" ?
בכניסה לכביש המהיר, שסוללים כל החיים,
המכונית היא בית בעולם של קוקה קולה... 🛶🚙
