פתאומית לעד

לא יכולה שלא לשים לב 

שמשהו השתנה.. 

גיחות אקראיות 

סימני שאלה

או סימני קריאה ערפיליים

כבר לא קוראת נכון בין השורות

או בין המשפטים

כבר לא יודעת מה הייתי בשבילך

ומה עכשיו

ואם עדיין

לו ידעת

כמה יראה אני מפניך

וכמה צמאה 

וכמה מדויק כתבה אותי רחל שפירא

אפילו שמעולם לא פגשה אותי..

"לו ידעת איך כל נים שבי ירא.
אני רואה את השדות סופגים גשמים,
אני שואלת את עצמי
מתי מתי יבוא יומי
להיקרא.

על מצע האדמה
תשוקה שלי הונחה.
אני שואלת את נפשי להיות ברוכה.
נותר גופי בצמאונו.
אתה יודע את חומו ותמהונו
ועוצם עלבונו..."