שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני שנתיים. 2 בדצמבר 2021 בשעה 0:39

 

הרעב הבלתי נגמר לאהבה 

זה מה שמשאיר אותי בחיים

 

המחשבה שעוד רגע

עוד שניה ממש 

אקבל סימן 

לאהבה

 

וכל דבר הוא סימן 

כשאת רוצה להמשיך ולחיות

כשאת רוצה להאמין שאת אהבה

 

דבר אלי בשירים אהובי

דבר אלי בשירים

 

 

SomeNewGuy - אם לא נצפה למחר,
איך נקום בבוקר?
אולי נקום,
רק בצורתנו הפיזית.
שזה…..
לא שונה מלמות.
ואולי, יותר גרוע.
💔
לפני שנתיים
מר ד' - הסימן בדרך. אני בטוח בזה
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י