שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני שנתיים. 1 בפברואר 2022 בשעה 0:51

שהולכת ומתבהרת 

שהולכת ומתהדקת כמו חבל סביב צווארך

מסמנת בך חריצים מחייו

חריצים מחייך

ערימת זכרונות

ושירים למגירה

 

התובנה הזו

שהולכת ומתהדקת

מביאה אותך לקצה

ומוכיחה לך שוב ושוב 

שלא קיים עוד גבר מלבדו

שיצליח לעורר בך תשוקה לחיים

 

שיצליח לחדור עד לעומק ליבך 

שידע להכיל את עוצם עלבונך 

 

שיבקש אותך 

ותהיי שלו

 

לאן שלא אפנה

אראה

שאין עוד מלבדו

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י