פתאומית לעד

אכן אדע, זה יום ללא תמורה
ולא נפל דבר ולא ארע
ולא יבדיל בינו לבין ימים
ציון ואות אשר מטוב עד רע

ורק לשמש ריח של יסמין
ורק לאבן קול של לב פועם
ורק לערב צבע של תפוז
ורק לחול שפתיים מנשקות

איך אזכרנו אלמוני סתמי
איכה אשמור חסדו הפתאומי
איך אאמין שיום אחד היה
כל ניד וריח עצם מעצמי

כי כל אילן היה מפרש רוטט
ולדממה עיניים של ילדה
ולדמעות ניחוח הלבלוב
ושם העיר כשם אהבתי

ל. גולדברג