שגם כשמרגיש שצלחנו חוויה משותפת בצורה הכי מתקנת שיש
יגיע הרגע המעורפל הזה ביום שאחרי, ותתקבל התחושה שאם משהו לא עבד לו כמו שרצה או דמיין, ארגיש את זה בכל תנועה ומגע, וכל כך אחכה לחיבוק העוטף של אחרי, כמו ילדה אבודה ומטופשת שמחפשת הוכחות לאהבה.
אחרי סקס ועוד סקס ועוד
משובחים ותשוקתיים כל כך
ואפילו שיודעת שהייתי נאמנה לי ולנו, מופלאה, קשובה, זורמת ומאפשרת ברמות של אהבה, ארגיש ממנו אדוות של קרירות מוזרה ותחושת אשמה שאין לי קשר אליה ועדיין ארגיש את הקור החודר ואת המחשבות שלו מתרחקות ממני ונודדות למקום אחר
לפעמים נדמה שמה שלא אעשה
וכמה שלא אזרום ואהנה
משהו יחסר לתחושת השלמות שלו מהסיטואציה
(במפגשים עם פרטנרית נוספת)
ואולי אין לי דרך לפתור את זה
ומה אם זו הנוכחות שלי בחדר
שמפריעה
דווקא בגלל שאכפת לו
דווקא בגלל שהוא רוצה להבטיח שטוב לי
כדי שיוכל להסיר אחריות ולהשתחרר
והלוואי והוא יתחיל לראות ולהבין
שגדלתי , שאין לו מה לחשוש
"שלא יפריע לקוצים שלו לשרוט את רגליי"
והכי מהכל,
אני אוהבת אותי
אוהבת אותי כמו שמעולם לא אהבתי
ובוחרת להנות ולהיות במקומות שעושים ללב שלי נעים , כשנעים לי בלב אני נעימה כל כך בחזרה.