סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 7 שנים. 3 באפריל 2017 בשעה 17:58

 

אל תביטי בדרך עד סופה

אל תביטי בדרך עד סופה

אל תביטי בה

 

אל תושיטי יד כשאת רוצה

אל תושיטי יד כשאת רוצה

אל תושיטי יד

את יותר מדי רוצה, רוצה, רוצה

 

אל תבכי בקול כשאת בוכה

אל תבכי בקול כשאת בוכה

אל תבכי 

את יותר מידי בוכה

 

אל תשתקי לרגע כשאת שקטה

אל תשתקי לרגע כשאת שקטה

אל תשתקי יותר

 

את יותר מדי שקטה

 

* יונה וולך

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י