סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 7 שנים. 31 ביולי 2017 בשעה 12:14

הגוף שלי בוער

מאהבה שלא יודעת שובע

אפשר להרגיש את זה חזק

כשעוצמים את העיניים

או להרגיש כמו בריחוף

כשמרימים ידיים

הימים מאירים אבל השמש שורפת,

הלילות עוטפים

אבל הרוח נושבת

מקפיאה בי איברים

מגוננת על הלב שמפחד להתאהב.

תחושה מדגדגת עולה וצפה בשיפולי

הבטן, ברווח שבין פישוק הרגליים

לפישוק הנשמה,


ידיעת האמת מותירה אותי

שקופה וחולמת

הבנת האתמול

מטשטשת 

את תובנות המחר

אין מכשול שלא הצלחתי לעבור
אין כאב שעליו לא הצלחתי לגבור
אין אהבה שלא השאירה בי סימן
אין סימנים שלא חרט בי הזמן

יש שמחה מהולה בעצב
אל מול רגעים רבים וטובים של אושר
טבולים בזכרון החד של ההשפלה
יש בי השפלה והיא תנצח
כי בין הרגליים רק המוח קודח

 

               ✨✨✨


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י