פתאומית לעד

קיבלתי מכתבך, את קוראת לי לשוב 
עכשיו השמש במזרח אדום וחם 
אדום השמש כמו דם, אדום ועצוב 
ובלילות ליבי קורא לך וכל היום. 

אישי את מכתבך קיבלתי רק אתמול 
האדמה פה מסביב הכסיפה פתאום 
עולה ירח של זהב בלילה הכחול 
כל הלילות ליבי קורא לך וכל היום. 

בצל המדרונים העשב מתייפח 
הם כותבים זה לזו מכתבי אהבה 
שלכת ואביב חולפים על אם הדרך 
שנים ללא מספר חולפות כמו סופה. 

תודה על מכתבך זה היה כה חשוב 
על הירח לספר כך בפתאום 
סביבי השלג פה יורד לבן ועצוב 
ליבי קורא לך לילה לילה וגם יום. 

הערב מכתבך מונח פה על הכר 
אבל קשה לי לקוראו לאור המנורה 
האותיות מטושטשות כמה מוזר וזר 
עלי ללכת להזמין משקפי קריאה.

בצל המדרונים הפרג מתייפח 
הם כותבים זה לזו מכתבי אהבה 
על גיא ועל הרים נודד לו הירח 
שולח מברקים של אור אל הדובה 

פתאום במכתבך את קוראת לי מהר 
חזור מהר כי אנוכי כאן בודדה 
אבל אני אינני שב, אינני חוזר 
רק בלילות אני לך נכסף ילדה. 

אינני עוד ילדה כולי לבנת שיער 
וגם גבי מתחיל לכאוב, לכאוב לי בלילות, ובמרחקים נוצץ כוכב מבריק באור מוזר, הו אנא שוב הו אנא שוב אלי מהר מאוד. 

בצל המדרונים הרוח מתייפח 
הם כותבים זה לזו מכתבים מכתבים 
בגיא שושן הבר קמל ושוב פורח 
עברה חלפה לה עת חלפו ימים רבים. 

בצל המדרונים העיט מצטווח 
הם כתבו מכתבים עד מותם עד מותם, 
גוועו הם בשנתם, גוועו באור ירח,
דפים עד אין מספר נותרו על שולחנם.

*_{המילים המופלאות של תרצה אתר אהובת לבבי. מוקדש לכל האוהבים שמעדיפים להשאר באיזור הנוחות (והנכות) של המילים ולא לשחרר את השליטה ולעבור למעשים. רק אהבה ✨}