פתאומית לעד

הוא שואל אותי על הבר מבסוט מעצמו, נדמה שכבר הכין בראש משפט מוחץ כתגובה לכל אחת משתי התשובות שאבחר לנכון.

"לא זו ולא זו.. אני מהלוקחות!"

עניתי ולקחתי ממנו את כוס הקרח שהגישה לו המלצרית, שלפתי ממנה קוביה חלקלקה ושקופה בדיוק כמו התשובה שלי, שחררתי אותה באלגנטיות לכוס הוויסקי שהיתה לי ביד, קרצתי לו וחציתי את הבר הישר למתחם הריקודים הקטן, נצמדת לאינטלקטואל המופלא שלרגע לא הבין מה החזיר אותי אליו לוהטת כל כך, תוך חמש דקות בהם הספקתי להתרחק ממנו, רק כדי לקחת לי משהו לשתות.

לא נותנת ולא מקבלת, לוקחת מה שאני רוצה כשאני רוצה.