סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 7 שנים. 11 בספטמבר 2017 בשעה 9:41

בכל תנועה

בכל מילה נכתבת

בכל שורה נמחקת

בתוך כל האפור וכל התכלת

בתוך כל הטָפֵל והתּוֹחֶלֶת

בין האסור והמותר

בין הקשור והמשוחרר

בכל נשימה שאני לוקחת

בכל מחשבה שאני שוכחת

 

אוֹתְךָ

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י