לפני 7 שנים. 26 באוקטובר 2017 בשעה 14:44
הרגע הזה בו תת ההכרה נפתחת כמו מניפה *
הרגע הזה בו כל האהבות שידעתי אי פעם בחיי, הקטנטנות, הרגעיות, העמוקות, הסדוקות, הדמיוניות, כל אותם ואותן שנגעתי, שידעתי, שאהבתי ולו לרגע קצר בלבד,
כל אותן ואותם שאולי לא אזכור לעולם, בכולם השארתי חותם. בכולם השארתי זכרון קטן מההוויה שלי, משהו עמוק וחזק, מובהק, בלתי נמחק, כמו חריצים על גזע עץ שיעלמו רק ברגע בו ימות ויכרת.
ולאחד החשוב מכולם, זה שכלל לא משנה כמה נשים ידע מאז ועד עולם, עבורו תמיד אהיה האחת והיחידה..!
I AM THE ONE
THE ONLY ONE
* המונח תַּת הַכָּרָה נִפְתַּחַת כְּמוֹ מְנִיפָה - לקוח מתוך ספר שיריה המופלא של יונה וולך שראה אור רק לאחר מותה.