ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 7 שנים. 29 באוקטובר 2017 בשעה 1:22

"מי שידעני יזכור:

היא חמדה את חיי האדמה

את שפע החושך, את מעט האור.

אהבה קרן ירח משתברת בזגוגית חלון

ואת ריח נצני התירזה טרם אביב,

ושיחת רעים באבק אולם הקפה,

עת מתוך חלומות ידידות התרפק ניב אל ניב.

ואת הבדידות הגדולה בערים זרות ושנואות

ובני אדם רבים שאהבוה רק מעט,

מהם הלכו בודדים ושכחו את שמה,

מהם רצו לאהבה ולא ידעו כיצד..

 

היא הייתה נוגה ואת שמחת החיים הגדולה

כאבה כל הימים...

 

מי שיזכרני ידע:

היא היתה בודדה

וכמו כל אדם רקומה מחושך ואור

ואין כמעט מה לזכור"

 

 ✨ ל. גולדברג

 

מר ד' - אולי מחר
אני אהיה צעירה מאוד
ואהבתי,
מאירה מאוד
ואהבתך,
כמו חזרה מניכר לביתך
הנה טוב לו
לשוב מניכר
הנה טוב לו
לשוב מניכר

אולי מחר
שאהבה נפשי
אולי מחר
מחר שאהבה נפשי
אולי מחר אהיה יפה מאוד
אולי מחר אהיה צעירה מאוד
ואהבתי מאירה מאוד
אולי מחר
לפני 7 שנים
אָמָאזוֹנָה​(אחרת) - אחד השירים האהובים עלי שלה..
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י