כבר שבועות שהראש והלב מתפוצצים מרוב רצון להתכתב אבל אני לא מוצאת מילים לכלום ושום דבר, מנסה למצוא אותם בשירים ובספרים, בציטוטים של אנשים חכמים, מוצאת עצמי כותבת ומוחקת ושוב מוחקת ושוב כותבת ולא מוצאת אף משפט שיתאים באמת, שיתלבש כמו כפפה נעימה ונוחה ליד. בהופעה של שלמה בשישי האחרון הרגשתי כמו ילדה כשהתגנבנו לשורה הראשונה בדיוק ברגע שהמאבטח הקשוח הסתובב לרגע ולא ראה. יכולתי להשאר במקום שלי ביציע ולא לקחת סיכון, אבל אתה פרצת את הדרך ואני פסעתי בדילוגים נרגשים אחריך עם דפיקות קטנות בלב וחיוך על הפרצוף, וחשבתי על תחושת החיות שמאפיינת רגעי שובבות שכאלו, בדיוק אותם שמזכירים לנו שאנחנו לא סתם נושמים וקיימים, שאנחנו לגמרי חיים את החיים בכל חלקיק שניה נושמת, וחשבתי על התשוקות האחרות שיש בי ואני בכל זאת עוצרת בעדם, על התשוקה המינית המטורפת שעדין עצורה בתוכי למרות הכל, זו שאני לא מאפשרת לה לצאת להתפרפר בחוץ, והלוואי והייתי מצליחה לשחרר גם אותה, להרים את הרגל מהברקס ולהפסיק לחשוש מכל רעשי הרקע האלו שלוחשים לי שעלי להזהר, כדי שלא אחשף ואפגע. והרי אני כבר יודעת שבמקומות הנכונים עם האנשים הנכונים, אני אוכל לבטוח, להרים כנפיים ולעוף גבוה ורחוק כל כך.
זה שיר על האמביציות שלנו,
זה שיר על כל השאיפות,
שיר על מה שרצינו להיות,
שיר על כל ההשקפות,
המקור שלנו, בא מהלב,
גם שיכור רוצה להתאהב,
נכה רוצה ללכת שוב,
ועיוור רוצה לראות, לא חשוב מה,
לא חשוב מה,
וטיפש כמוני, רוצה להתאהב שנית,
אפילו בך.
זה שיר על החולמים ביננו,
שיר על כל הקוראים לעזרה,
הרי כולנו נולדנו דומים איכשהו,
תסתכל, תסתכלי במראה,
המעיין שלנו איננו נפסק,
עד שתבוא הפצצה הגדולה.
עזוב לא רוצה להיות נעזב,
וחרש לא רוצה לחיות בדממה,
לחיות בדממה.
רק טיפש כמוני, רוצה להתאהב שנית,
אפילו בך.
זה שיר על הסגידות שלנו,
זה שיר על אלילי הרוק המתנפצים,
שיר על הבגידות בדימיון,
עם כל הגברים, עם כל הנשים,
הולך תחת הירח, רוצה לעוף,
אבל רגלי בלעדיה, נטועות בקרקע,
כמו נכה שרוצה ללכת שוב,
כמן עיוור שרוצה עיניים,
אפילו לדקה, אפילו לדקה.
רק טיפש כמוני רוצה להתאהב שנית,
אפילו בך.
ש. ארצי.
