סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 6 שנים. 23 באפריל 2018 בשעה 22:08

 

יש משהו ברכבות הלילה הריקות האלו שמבעיר בי גם את התשוקות הרדומות ביותר, וזה עובד נפלא כל עוד היא דוהרת בנסיעתה, אבל אז היא מגיעה לתחנה שלי ונעצרת ואני מתעוררת מהחלום וממהרת לרדת, משאירה מאחור את כל אותן תשוקות משוגעות, והן ממשיכות להן בלעדי לדהור לבד בתוך קרון.. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י