סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 5 שנים. 4 בפברואר 2019 בשעה 23:27

איך לכתוב שאני מתגעגע,
איך לומר פשוט כמה שאני אוהב
כשנדמה לי שכל המנגינות גוועו בי
אני חושב עלייך וכותב.

חורף, ואני רחוק, ורוצה אותך כל כך
מי אוהב עכשיו אותך? 

 

דני רובס

 

* כל פעם מופתעת מחדש כשאני חוזרת מהחום התל אביבי לחורף של חיפה, שתי ערים כמו שתי ארצות שונות כל כך, כמו שני אהובים רחוקים ושותקים. 

סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - והג'יף הזה אחד האהובים עלי :)
לפני 5 שנים
אָמָאזוֹנָה​(אחרת) - גם עלי.. מכל הקשירות, כניעות, הצלפות, יש בו משהו כל כך טהור ונקי ומדויק שפשוט מסחרר את כל הגוף ביחד עם הלב.
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י