סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 5 שנים. 29 באפריל 2019 בשעה 19:44

 

כל אשה רוצה להאמין שקיים הגבר שקורא או שומע את שחרית של אלתרמן (הגאון!!) וחושב עליה, אפילו אם לרגע חולף אחד. 

ובמילים של הגאון עצמו:

 

"כולנו עוד נהיה רק זמן אשר עבר" 

 

אולי היד אותך בלי דעת מבקשת, 
או את חיי פתאום אלייך תקראי 
יש דומיה חדה עד היותה לקשב. 
אשר נולדה - יאור 
ונהפכה – ראי.

 

כי תשוקתי חיים תובא עוד לרגלייך,

כל נתיבה, כל זמר, מגיעים עד דום


אני אשוב שנית אלייך, רק אלייך, 
במו עיניי אותך לנצח לעצום. 

הלילה כה שלו, אפל עכשיו היין. 
הצער האחרון על מפתנך יגווע. 

 

 

מר ד' - כל מילה:)
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י