פתאומית לעד

ודווקא היום

דווקא עכשיו

תחושת העצמאות ניתקת ממני

כמו ניצרה מרימון יד,

רסיסים רסיסים מתפזרים

באוויר, על הרצפה, ניתזים לכל פינה, מתפוררים ומתפרקים ללא שליטה,

ובמהירות שכלל לא חשבתי שקיימת,

אני נגמרת.

רק את הלב אני עדיין יכולה לראות היטב

הכל בוער מסביבו והוא בשלו, דולק בשלמות מעוררת חשד

לב שבור הוא לב שלם

אני מהרהרת לעצמי 

כבר לא רואה

כבר לא שומעת

כמעט ולא מרגישה

ורק הלב ממשיך לדלוק למרחוק

כמו מגדלור עצום של אהבה טובה

שלעולם כבר לא תהיה מנת חלקי