סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 5 שנים. 29 במאי 2019 בשעה 21:25

 

גם המאושרת שבנשים מתפוררת לפעמים, ובתוך תוכה היתה רוצה להאמין

שקיים הגבר שקורא את אלו המילים וחושב עליה בלב מלא אהבה..

 

עוֹד אָבוֹא אֶל סִפֵּךְ בִּשְׂפָתַיִם כָּבוֹת.

עוֹד אַצְנִיחַ אֵלַיִךְ יָדַיִם.

עוֹד אֹמַר לָךְ אֶת כָּל הַמִּלִּים הַטוֹבוֹת,

שֶׁיֶשְׁנָן,

שֶׁיֶשְׁנָן עֲדַיִן.

 

כִּי בֵּיתֵךְ הֶעָנִי כֹּה חָשֵׁךְ לְעֵת לַיִל

וְעָצוּב בּוֹ וַדַּאי לְאֵין סוֹף.

וְחַיַי שֶׁכָּרְעוּ בְּלִי הַגִּיעַ אֵלַיִךְ

הֻסְגְרוּ לַחוּצוֹת וְלַתֹּף.

 

אַךְ פִּתְאֹם אַת נוֹגַעַת כְּיָד מַבְהִיקָה.

אַת פּוֹלַחַת כְּזֵכֶר נִשְׁכָּח.

הַדְמָמָה שֶׁבַּלֵב, בֵּין דְּפִיקָה לִדְפִיקָה,

הַדְמָמָה הַזֹאת

הִיא שֶׁלָךְ.

 

 

(נתן אלתרמן)


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י