בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 6 שנים. יום שלישי, 21 בינואר 2020 בשעה 10:09

 

מבעד לחלון שוטף הגשם את השבילים

שדות ירוקים סופגים גשמים והאפור היום אפור מאד

ואני מדמיינת אותך כאן על הרכבת לצידי

כשכף ידך הגדולה אוספת את שלי

מיישרת קווצת שיער שובבה מעל ראשי

מלטפת,

מסמנת, 

מכתירה אותי.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י