כשאני מבקש ממך שתצדיקי את הבינה היתרה שניחנת מהאל העליון את בזה ומבטלת זאת לאור רגשותייך . את מסרבת להצמד לעובדות ומעדיפה להדבק בטפלות . אז מה אני אמור לעשות ?
גבר הוא כמו ילד , גם הוא מזדקן , גם הוא דיפלומט . שהוא מבקש פיסת אלוהים קטנה הוא בסך הכל רוצה לנוח ולהתרפק על זכרונות . אבל את מקשה ליבך הערל והמורעל מתלאות הזמן והחיים ונלחמת בגבר שמעולם לא היה שלך אלא של נשים אחרות שידעו להקשיב לילד המזדקן . וכשצורחים לך באוזן " אישה תתעוררי !! " את בוכה לכל זב ומצורע , מבקשת רחמים בזויים .רצה ברחובות ואומרת לכולם " אתם רואים ? אתם רואים ? הוא לא בסדר " ואנשים טיפשים אומרים לך " כן . כן . אוייש את מסכנה " ומתוך הרחמים העצמיים שאת מטפחת בקפידה , את מבקשת לצמוח .
איך נקבה צומחת מרגשות ? איך היא רוצה לכבוש גבר שניזון מעובדות החיים ? איך היא מבקשת לרומם גבר לאחר שהיא מפילה אותו ? איך היא רוצה לשלם את המחיר של הילד המלומד שלא רוצה לחיות ומרגיש כמו אף אחד ? איך היא רוצה להתקרב לגבר משועמם שקם ב9 בבוקר ואין לו אור בעיניים ? איך היא מבקשת להזדקן עם ילד מזדקן ? איך היא תתקרב לליבו הדפוק ?
אז בואי אלי לפינה , תדברי איתי בשקט . אל תצעקי . תביני . תקבלי . את מסוגלת ?
לא . את לא מסוגלת , את נקבה , את יודעת רק להרוס , את יודעת רק להביט לאחור ...
לפני 15 שנים. 30 במרץ 2009 בשעה 9:02
