לאחרונה יש הרגשה שאנשים הגיעו למסקנה שבכדי להצליח צריך איזה יחצן צמרת שימצא איזה שהוא שטיק תורן.
פעם היו שולטים, נשלטות, שולטות, נשלטים ואחרים לרוב מתחבאים בתוך ים הניקים הכפולים .
הצליח מישהו לדוג ניק פעיל שוחחו בדקו התאמה ואם היא נמצאה המשיכו עם זה הלאה.
היום אנחנו בעידן אחר שבו אם לא מיצרים ונטילציה ורעש זה כבר ממש סתם.
ניתן לחזות באיחודים מרגישם יותר מהאיחוד של כוורת בכדי לתת חווית שליטה שלא ניתן למצוא סתם אצל כל אחד.
אולי השלב הבא הוא הקמת קבוצות רכישה (הסאדיסט, המזוכיסט, המנטליסט, הרגיש, המנתח, הנצלן, הכספומט, הנהג, המנקה, והמומחה במחזור הודעות (מי שממש רוצה יכול להוסיף ית, ה, ת במקומות הנכונים))
וכל זאת בכדי לתת חבילה מלאה לקהל שכה דורש זאת.
אחרים יפרסמו פוסט ועוד פוסט ובאנר זוהר בחוצות הכלוב על הפוסט שלהם שעומד להגיע שאם תפספסו אותו תרגישו אכזבה גדולה יותר מאלו שלא זכו לראות את שמחת בית השואבה
וכל זה רק בכדי שהעולם יזכה לראות את הביצה השמאלית שלהם מעוד זווית שבה האור מעלים את שערת השיבה שקפצה לפרצופנו בתמונה שהתפרסמה מספר דקות קודם.
ובל נשכח את המחפשות למחפשים שצצות כמו כלניות אחר הגשם.
כל אחת אוחזת בדף מסרים ומיירטת את הכתוב בו לעבר כל ניק נשי או ניק שעלול להיות נשי .
האחת מחפשת את הצלע הנוספת, האחרת מחפשת הכול מלבד עוד צלע והשלישית רק רוצה לתת לעולם לחוות את האושר בלזכות לשוחח /להריח את השולט שלה שלא יכול להגיע למלאכת החיפוש בעצמו כי הוא עסוק בעניינים של אלים אי שם באולימפוס.
יכול להיות שבכלוב המקום שבו חלקת גדולי האומה מחווירה לעומתו, נמצאים שולטים שקצת פוחדים לקבל לא ושחס וחלילה הנשלטת שלהם תדע מזה.
אז במקום לחפש צלעות בעצמם הם מתחבאים מאחורי נשלטות שזוכות לליטוף אוהב ונשלחות קדימה ככלב של יחידת עוקץ לוודא אם הדרך נקיה בכדי שגיבורינו לא יתפוצצו בעצמם בדרך אל הארץ המובטחת.
אף מילה לא נכתוב על להקת המגיבים/מגיבות שדוהרת אחד לבלוג של משנהו עם האגודל מורם אל עבר הלייק הנוצץ
שיסמל כמה חשוב, אמתי, מרגש, נוגע, ...(ניתן להוסיף כל אחד כרצונו) הקישור לשיר שזה אתה הודבק במלאכת מחשבת בפוסט ה- 45 באותו יום.